תא"ל ארז
גרשטיין ז"ל נהרג בלבנון ממטען צד בשנת 1999, הוא היה מפקד היק"ל (יחידת הקישור ללבנון), מפקד נערץ שסימנו אותו כקצין
שעוד יהיה במטכ"ל ואולי אפילו רמטכ"ל.
הספר מתאר את מהלך חייו של ארז
גרשטיין, החל ממוצאם ושורשם של הוריו, אבין עלה מארגנטינה ואילו אמו עלתה מסוריה. דרך חייו כילד בקיבוץ רשפים. אולם עיקר הספר מתמקד בעשיתו הצבאית. הספר מנסה להראות לנו כיצד הפך ארז להיות קצין נערץ, אשר יודע מה הוא העיקר ומה הוא הטפל. ארז התמקד בעיקר במקצוענות של חייליו ושלו. העיקר היה שחייל ידע להרוג את האויב. כל מה שלא היה קשור לעיקר והוגדר כטפל זכה להתעלמות. דבקותו במטרה ונחישותו הביאו לו הערכה רבה לא רק מפקודיו וממפקדיו אלא גם מלוחמי צד"ל איתם שירת כמפקד היק"ל.
הספר חושף את הפן הפנימי של ארז שכלפי חוץ היה נראה כאדם קר וציני, אולם מבפנים הוא היה אדם רגיש מאוד לסביבה, להורים השכולים ובעיקר לאשתו ובנו.
עוד פן שנחשף בספר הוא דרכו החינוכית והערכים עליהם חי וחינך ארז את חייליו את תפיסת עולמו.
הספר חושף לנו אדם מזן הולך ונעלם, מפקד שכאילו היה שייך לדור אחר לגמרי, לדור שידע שצריך להרוג את האויב וזה מטרתו של הצבא, דור שהבין את החשיבות של נחישות ודבקות במטרה ובערכים.
בתוך פרקי הספר המחבר שוזר גם את השיוניים שעברה החברה הישראלית ומה הייתה דעתו של ארז על שיוניים אלו, או כיצד הם השפיעו על דרכו.
ספר זה מומלץ ביותר למי שרוצה להכיר דמות מיוחדת בנוף הישראלי העכשווי.