ברנרד שו,ג''ורג''

ג''ורג'' ברנרד שו (1856-1950) נולד באירלנד וידוע בעיקר כמחזאי בשפה האנגלית.אחד מאנשי התרבות הבולטים והמשפיעים של המאה ה-20 .לפני שהתמקד במחזאות עסק גם בביקורת מוזיקה ותיאטרון.
מחזהו הנודע הוא פיגמליון,שבו ביקורת נוקבת על ההתייחסות למעמדות באנגליה,במחזה מתערב מורה לשפות,פרופ'' היגינס,עם חברו שיצליח לקחת מוכרת פרחים ממעמד פשוט ולהופכה לאשה מהמעמד העליון.
שו כתב קרוב ל-50 מחזות,הדנים בבעיות חברתיות ומוסריות,והודות לכתיבתו השנונה והמבריקה,תוצר של אדם שופע אינטלקט והתמצאות בתחומים רבים,הייתה למחזותיו תהודה משמעותית.
שו ניסה לתקן את החברה גם בדרך של פעילות ''שטח'',הוא היה בין פעילי תנועת הפאבינים,תנועה שניסתה לעשות תיקונים חברתיים בצורה הדרגתית.
שו נבחר לחתן פרס נובל לספרות ב-1925,הוא התלבט מטעמים פוליטיים,לגבי קבלת הפרס ולבסוף החליט להקדיש את הכסף לקרן מיוחדת,שתפקידה לשפר את היחסים בין אנגליה ובין שבדיה בתחום הספרות.שו היה אדם רחב אופקים והבנה בתחומים רביםוהתבטא בשנינות ובחריפות,בברכה שנשא לאלברט איינשטיין אמר:''תלמי יצר יקום שהחזיק מעמד במשך 1400 שנה,ניטון יצר יקום שהחזיק מעמד רק 300 שנה,והיקום שיצר איינשטיין איני יכול לשער כמה זמן יחזיק מעמד''.
למרות שהיה סוציאל דמוקרט,בשנות ה-30 שו תמך בדיקטטורה של סטלין ומיוחסות לו כמה אמירות שיכולות להתפרש כתמיכה בהיטלר.הוא הצהיר הצהרות אנטישמיות רבות,אם כי נראה כי היה זה רק לעורר פרובוקציות.
מיצירותיו:גבירתי הנאווה,בכור שטן,פיגמליון,הדובדבנים,יוהנה הקדושה,מורה דרך לאשה המשכלת,המליונרית,נפולאון בונפרטה ועוד.