סיימתי את הספר והנחתי אותו סגור על שידת המיטה כשדף הכריכה כלפי מעלה, ניו-יורק, החלקים ההומים והצבעוניים ביותר בה, אלה המספרים על הקושי שבחיים, צפיפות מוכרת מביקורים רבים שעשיתי בה בעיר הכלכך מגוונת הזו, צילום הכריכה יצר בי
סוג של מחנק ובכל זאת מצאתי את עצמי מחייכת בעבור ההצלחה האמיתית, החיה, הנושמת והאופטימית המתגלה אל בין סמיכות הבניינים הדהויים...סוג של פרדוכס עולם, כך הרגשתי אני.
גיימס
מקבריד עיתונאי אמריקאי כתב את הבביוגרפיה
הזו על אמו אישה לבנה המגדלת אותו ואת אחיו משניי בעלים שונים ושחורים מהם התאלמנה. מקבריד ואחיו השחורים מתבגרים לצד אימם המדדה והחזקה, זהו סיפור חייה האישי של האם היהודיה שברחה מבית יהודי וקשה אב אל זרועות הנוצרות השחורה שעטפה בה סוג של נחמה, הסיפור מעביר ומגלה לנו התמודדות
המלאה בכאב וסבל, אישה בודדה החיה ברובע שחור בניו יורק עם 12 ילדיה ובכל זאת אינה מוותרת ומעניקה להם את החינוך וההשכלה הטובים והגבוהים ביותר.
הספר כתוב כך שבמחצית מהפרקים מספר מקבריד את חוויותיו כילד הגדל בתחושה מתמדת של זהות חצויה: מה בין לבן ושחור, חילוניות ודת, יהדות ונוצרות, ילדות המלאה בסימני שאלה ואילו בפרקים האחרים מספרת האם את סיפור חייה האישי, התמודדות אל מול עולם המלא בסטראוטיפים החושף לנו הקוראים את ניו-יורק הגזענית של שנות ה- 60.
ספר מדהים המלא בצבעוניות על מציאות נוקשה ולא מתפשרת לצד
הצלחה אמתית וכמעט בלתי אפשרית של האם וילדיה.
מילה אחת נישארה מהדהדת בי במשך הימים על האם המיוחדת הזו,
גיבורה כך חשבתי אותה, אישה גיבורה שהעניקה לילדיה את היכולת להאחז בחצי הכוס המלאה בתנאים בהם הכי קל היה לשכוח שאפשרות כזו אכן קיימת.
ספר רגיש מאוד, מרתק, מושך ונוגע ללב.
סקירות נוספות אודות צבע המים