היא חדרה אליו בכל רמ"ח איבריה. טעמה של אהבה ראשונה הובילה אותו גם בהזדקנותו. מעולם לא שכח אותה, למרות שהיא המשיכה בחייה בחיקו של גבר אחר. הכאב הפך להיות מנת חלקו. בעצמה תלשה אותו מחייה, אהבתה אליו פסקה ללא התרעה מוקדמת מראש, והוא מסור ומסרב להפרד מחלומו המתוק, מהאשליה המזויפת, הרי כיצד אהבה יכולה להיות חד צדדית ? היא התמסרה לו קודם לכן, ורגע אחרי העלימה אותו מחייה ומליבה. הוא הרגיש כמו מתחת לגלגלי המשאית, עקב אחריה, נשם
אותה יותר מחמישים שנה.מסוג האהבות הנדירות. כל מי שחווה אהבה נכזבת ונכנס ללופ עצמי מבלי יכולת השחרור, יכול להתחבר לספר זה דווקא ממקומו הכואב. אנשים
חיים דרך כאב, כך מתחברים לריגשותיהם העמוקים ביותר. דמיינו לעצמכם כמה קשה לדמיין, לראות, להרגיש את אהובתכם רחוקה מכם מרצונה העצמי, מוטלת בזרועות גבר אחר, ,נושקת לו, נוגעת בו, מרגישה אותו כשאתם כמו צל נרדף, מפנטזים על הרגע בו תיהיו הזבוב על הקיר ,אך לא ששים לראות את מה שתראו בסופו של דבר. גיבורינו לא מאבד את תקוותו, מוצא דרכו אליה, אך נראה כי לעולם לא תיהיה מסוגלת לאהוב אותו באותן עוצמות כואבות, עילאיות. האם יש להתמיד באהבה מסוג ב' שהנפשות אינן תואמות לגמרי ? האם יוכל להיות אי פעם מאושר במחיצתה ? הוא מתגעגע לרגעים בו אהבתה היתה כשלו, אך בתוך תוכו מבין את התובנה האכזרית. הוא כברירת מחדל, וכבר חיים שלמים חלפו, המוות מתקרב, כל שנותר לו לחיות אותה הוא באהבה בינונית, שטחית, אבודה.
כתבה: מאי עמוס
סקירות נוספות אודות אהבה בימי כולרה