אחד
הספרים שקראתי לאחרונה היה "הבא" מאת מייקל קריצ''טון.
המכירות של ספר זה זהות למכירותיו של רומן,אולם כוונתו של הסופר
הייתה לכתוב סוג של מחקר-כמו ספר.
לדעתי,
למרות שמחקר גדול מימדים נערך עוד לפני שהספר נכתב, המימצאים לא עובדו נכון אל הספר.
הספר עוסק בשלושה סיפורים עיקריים בעלי דמויות שונות שחולקות נושא אחד משותף "מניםולציות גנטיות". הסיפורים "כמעט" מחוברים לספר. למרות זאת הספר עבר מעליי,כקוראת.הבנתי שהסיפורים לא מגיעים לסיום משותף.
שסיימתי לקרוא את הספר,נשארה בראשי רק שאלה אחת:
על מה היה הספר הזה?
התשובה היחידה שיכולתי לתת לעצמי הייתה:
שום דבר.
זו הייתה מסקנה כואבת שהרי הספר מלא ברעיונות טובים. לדעתי כל הרעיונות הללו יכלו לשמש כבסיס ולבנות רומן פנטסטי, או לפחות כדי לתת לרומן הזה סיום טוב.
במחשבה שנייה על הקריאה שמתי לב ששני סופים של שני סיפרוים היו קשורים זה לזה בחמשת העמודים האחרונים.
קראתי כמעט את כל
הספרים של הסופר הזה,חלקם בספרדית וחלקם באנגלית. מספר מועט מהם מעולה,אבל אני מוכרחה לומר שספר זה הוא פשוט לא אחד מהם.
ברצוני לסיים את הביקורת שלי בפנייה לאדון קריצ''טון שיכתוב ספרים טובים יותר.אני חושב שהוא כותב נפלא,אבל הפעם הספר הזה לא היה כ"כ טוב.