צלה של הרוח

הדבר הראשון שיש לומר זה שצריך להאמין כדי ליהנות מן הספר מעלילה די בלתי מתקבלת על הדעת ובחלקה ידועה מראש וקצת קיטשית. לפחות לי היה ברור שהסופר חי מן הרגע הראשון שהתחלתי לקרוא ולא ידעתי דבר על הספר. דברים אחרים די צפויים. מדובר בעלילה ברמה של הספרות הקלאסית של המאה התשע עשרה, אלכסנדר דימא, שלושת המוסקטרים, וכן הלאה. אבל העלילה ממוקמת באמצע המאה העשרים בברצלונה.   קראתי את הספר בספרדית, היה לי גם התירגום העברי שמסרתי לביתי וכרגע איני יודע היכן הוא. התרשמותי מן התירגום העברי היה שהוא מעט מליצי, אבל זו היתה התרשמות בלי שהיה לי אז את המקור. אז בספרדית הוא עוד יותר מליצי. הוירטואוזיות הלשונית של קרלוס רואיס סאפון היא אולי הסיבה להצלחתו המדהימה בספרד, חבר ספרדי המליץ לי עליו כעל אחד מגאוני השפה. בחלק מן המקרים אהבתי את הוירטואוזיות הלשונית שלו, בחלקים אחרים זה היה די מסריח, והדיף ריח של התעסקות מעייפת במילונים של מלים נרדפות ולא בשפה שהסופר באמת מרגיש או חווה אי פעם.   בסופו של דבר אני חושב שהספר מושפע בצורה מוגזמת מן הסופר אדוארדו מנדוסה (שתורגם לעברית), עד כדי כך ששאלתי את עצמי אם לא מדובר בתכסיס ספרותי והוא באמת כתב את הספר ונתן לאחיין שלו להופיע כמי שכתב אותו. הייתי מציע למישהו לערוך מחקר בנושא. השפה מאוד דומה. דמויות רבות דומות לדמויות של מנדוסה, במיוחד כל הדמויות הדתיות, הכמרים והאחיות. העלילה ממוקמת בברצלונה ובמשפחות העשירות של העיר. עוד אני חושב על זה ובסוף מופיע המציל של המספר ושמו ד"ר מנדוסה. לפעמים יש משפטים שלמים שנראים לקוחים מספריו של מנדוסה. במקומו הייתי תובע את הסופר. מצד שני הספרים של שני הסופרים בעצם התפרסמו באותה הוצאה לאור (לא ממש בדיוק אבל שתי ההוצאות לאור שייכות לאותו קונגלומראט מו"לי שנקרא פלאנטה).   העלילה מסתובבת מסביב לסופר שמשמיד את ספריו, שכתב עשרים שנה לפני שהמספר מוצא עותק של הספר. הספרים נמכרו מעט מאוד כשהופיעו בפריס ואחר כך בברצלונה, אבל הופכים ליקירי ערך בעיני האספנים. מכאן אנחנו מתגלגלים לסיפור אהבה רומנטי להחריד על פי כל כללי הספרות הרומנטית של המאה התשע עשרה שכוללת אהבה מוות ורצח. הספר רץ כמו התרפקה ומזכיר ספרי הרפתקאות שקראנו בילדותינו ולא יכולנו לעזוב מן היד. בסופו של דבר מדובר ברומאן טיסה מושלם, במיוחד טרנס-אטלנטית, או ברומאן נחמד לקרוא בחופשה רגועה בטורקיה משך כמה ימים ולהתגלגל על הים.   אז אם לא מחפשים רעיונות עמוקים ומבריקים ורוצים קצת יותר מספר טיסה רגיל, עם קצת תרגילים ספרותיים, קחו את הספר הזה ולא תתחרטו.  

סקירות נוספות אודות צלה של הרוח