אלאן בלום לימד פילוסופיה מדינית באוניברסיטת שיקגו, כיוון שהיה בזבזן נקלע לקשיים כלכליים, הציעו לו ידידיו לכתוב ספר לפי מערכי השיעורים הפופולריים מאוד שלו. פרופסור בלום לא חשב קדימה מעבר למקדמה על חשבון הכתיבה, אבל בסופו של דבר הספר הגיע למליוני קוראים בעולם. בלום לא רק העביר את החומר אלא התכוון לחנך את תלמידיו להיות אנשים שלמים, הוא התחבר עם הסטודנטים שלו, שמר איתם על קשר גם אחרי שעות
הלימודים ושנות הלימודים, אבל בבד בבד עם ההכרה בתכונותיהם הטובות הוא מודע לשטחיות של האדם המודרני ולקטנוניותו ומאשים בכך את חוסר התרבות, הוא מביא סימוכים לדיעותיו הנחרצות
מתוך פילוסופים שחששו מהסכנות הצפויות לחיי
הרוח במשטר דמוקרטי, אבל גם משתמש בדוגמאות מסרטים, זמרי פופ, כוכבי כדורסל ועוד.
בלום לא רוצה שנלמד את כתבי העבר מתוך כבוד למסורת, אלא כי בלעדיהם
חיינו צחיחים ושפתנו ונפשנו מידלדלים מתוכן. מטרתו אינה לאפשר לנו לגעת ברעיונות נשגבים כדי לחוש התרוממות רוח לשעה קלה, אלא לגרום לנו לאחוז בתפיסת עולם יותר רחבה ואחראית במהלך חיינו ופעולותינו.
סקירות נוספות אודות דלדולה של הרוח באמריקה