משל חשוב מאוד:
למוקי היה טלה. בן חודש היה כאשר קיבל אותו במתנה.
מוקי אהב את הטלה וטיפל בו.כשגדל הטלה והתחיל לאכל עשב,יצא מוקי אתו אל הגיבעה.שם צומח עשב רך.מקל לקח איתו מוקי,כי לא קל לטפס ולעלות על הגיבעה בלי מקל. מוקי היה יושב מיתחת לעץ ומשגיח על הטלה שהולך ואוכל עשב. כן שחכתי לספר לכם שמוקי תלה פעמון על צוארו של הטלה.כי חשב: "אם ארדם מתחת העץ
והטלה יברח הרחק-אשמע את הפעמון מצלצל וארוץ להחזיר אותו". יום אחד מוקי ישב תחת העץ,והטלה רעה בעשב מסביב לו-והנה עלתה על דעתו של מוקי מחשבה לא טובה. הוא קם על רגליו,הרים את ידיו והניף את מקלו למעלה,פתח פה רחב והתחיל צווח בקול:
הצילו!הצילו!זאב בא!בא זאב!
הקול
נישמע עד לכפרהקרוב.
שמעו בני
הכפר את קולו של מוקי ,ורצו לעזרתו.
באו,ראו:
מוקי יושב לו מתחת לעץ,
הטלה צמוד אליו וזאב?-אין זאב...
שאלו את מוקי:איפה הזאב?
מצטחק לו מוקי ופותח פה רחב:
חחחח! אני רק עשיתי צחוק...!
האנשים היתרגזו וחזרו לכפרם. עברה רק שעה אחת ושוב נישמע קולו של מוקי צועק הצילו. אבל הפעם אף אחד לא רץ כבר לעזרתו של מוקי והפעם מוקי לא צעק לחינם. כי באמת ניראה זאב ענק שהולך ומיתקרבאל מוקי ואל הטלה. מוקי חיכה לבני הכפר שיבואו להצילו אך הם לא ניראו באופק. והזאב הולך ומיתקרב.מהר מוקי החל לרוץ במורד הגיבעה יחד עם הטלה על הגב והזאב רץ אחריו. כאשר הגיע מוקי עד הכפר נפל ארצה, והוא עייף מאוד וחיור מרב פחד. וכאשר התחזק וקם על רגליו וראה לפניו את דבי,את אנששים הכפרהוא כעס מאוד ושאל למה לא באו לעזור לו. וכולם ענו לו "אתה אשם-כי רימית אותנו,הזעקת אותנו לעזרה-וזאב לא היה, אתה עוד צחקת מלא פה:חחח! לכן לא האמנו לך כאשר צעקת שנית."
"דע לך וזכור לא כדי להיות רמאי"
זהו לא המשל הראשון שמדבר על כך וניכתבו כל כך הרבה משלים על הנושא. וזה מישפט חשוב לחיים תיזכרו ותדעו תמיד. כי בסוף הכל מגיע עליך כפול ממה שאתה עשיתה!!
סקירות נוספות אודות משל-מוקי והטלה