חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>ספרים>"מען לא ידוע"/ קרסמן טיילור ביקורת

"מען לא ידוע"/ קרסמן טיילור

ביקורת ספר   מאת:tal kanyas     מחבר : טל קניאס
ª
 
"מען לא ידוע" הוא סיפורה הקצר והמותח של קרסמן טיילור בהוצאת "זמורה ביתן". הוא התפרסם לראשונה בארצות הברית בשנת 1938, הודפס שוב ב-1992 והצלחתו הביאה לתרגומו לשפות רבות. מדובר ב-64 עמודים, במחיר לכל כיס של 35 שקלים, המצליחים בקצרה לרתק ולהביא את תמצית הנאציזם והשפעתו הטוטאלית על האדם הפשוט. הקורא יסיימו בקריאה אחת, ולא רק בשל מספר העמודים הקטן. סיומו המפתיע ישאירו פעור פה.מרטין שולזה הגרמני ומקס אייזנשטיין היהודי-אמריקאי היו חברים טובים ושותפים לגלריה למכירת תמונות, שחלקו חברות אמיצה ונקייה מסטיגמות ודעות קדומות. קיימת הנטייה לחשוב שקשר בין חברים טובים יכול בראש ובראשונה להינתק עקב בן זוג, או עקב מעבר למקום מגורים מרוחק. במקרה של מרטין ומקס, לא הייתה זו אישה וגם לא מגורים מרוחקים. מרטין אומנם עזב את העסק המשותף ועבר לגור בגרמניה עם אשתו וילדיו, אך השניים התגברו על המרחק באמצעות מכתבים ידידותיים. הם עדכנו אחד את השני בחדש בחייהם, במצבם האקונומי והביעו געגועים כנים זה לזה.הבעיה היחידה הייתה ששונות הגזע והלאום של השניים, דבר שלא הפריע להם קודם ולא היה אף נושא לשיחה, הפך לגורם המרכזי עליו ייפול ויקום דבר בעניין הישרדות חברותם. השנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה היו כידוע שנים קריטיות בגרמניה, שהייתה פגיעה ורגישה לכל תנודה. היא חשה מושפלת עד עפר, גוססת ומחפשת את הישועה, את האצבע המכוונת, את הקפטן שייקח פיקוד ויוביל אותה אל עתיד טוב יותר. למרבה הצער, את הישועה היא ראתה בדמות אדם חסר השכלה, חסר כל רקע פוליטי או כישורים חברתיים, ועם זאת אכזרי, דבק במטרה ורעב לשליטה, הלו הוא אדולף היטלר. מרטין, ששהה בגרמניה עם עלייתו, עדכן את מקס באירועים הפוליטיים. "אני חושב שמבחינות רבות היטלר טוב לגרמניה, אך אינני בטוח בכך", כתב לו, "האיש הוא כמו הלם חשמלי, חזק ורב עוצמה כפי שרק נואם מחונן וקנאי קיצוני יכול להיות. אבל אני שואל את עצמי, האם הוא שפוי?". באותו מכתב הוסיף בהמשך: "הייאוש המוכר הושלך הצידה... מצאנו לנו מנהיג! ובכל זאת, מתוך זהירות אני שואל את עצמי: "לאן הוא מנהיג אותנו?" ייאוש שבא אל קיצו עלול, לעיתים, להוליכנו לדרכים מטורפות". כלומר, מרטין חש תחילה נבוך ומבולבל, ניסה לפענח את היטלר והאם הוא טוב לגרמניה. היטלר יצר בקרב אזרחיה רגשות אמביוולנטיים, דבר שניכר היטב במכתביו של מרטין. "הגזע היהודי הוא נושא כאוב לכל אומה שבה הוא חוסה", כתב מרטין במכתב אחר. שוב צפה ועלתה שאלת היהודי ומקומו בעולם. אותו עכבר ביבים בעל אף גדול, תחמנות ותאבת בצע. ממש כפי שבכל משפחה יש כבשה שחורה אחת, כך היהודי הוא הכבשה השחורה של העולם, או כדברי מרטין "היהודי הוא השעיר לעזאזל של העולם".
תחילה התוודה בפני חברו על אהבתו אליו, אך עם זאת הדגיש שזה נובע לא בשל השתייכותו לגזע היהודי, אלא למרות השתייכותו אליו. דבר זה מעלה אסוציאציה מיידית אל היטלר, שלמרות שנאתו המתגבשת כלפי העם המתבולל, לא הרגיש סתירה כאשר שלח גלויות והעניק במתנה אחד מציוריו לרופאה היהודי של אימו האהובה קלרה, דוקטור בלוך, שטיפל בה במחלתה האחרונה. או כאשר כעשרים שנה לפני עלייתו לשלטון, כשהתפרנס ממכירת ציוריו, העדיף למוכרם לסוחרים יהודיים. על אחד מהם, יעקוב אלטנברג, דיבר אף בחיבה ובחיוב.ככל הנראה, תחושתו של היטלר כלפי רופא אימו וכלפי הסוחר, היו זהים בסופו של דבר לתחושת מרטין לחברו היהודי מקס. שכן, השנאה והאנטישמיות החלו לחלחל גם אל חברות האמת ששררה בין השניים. לאט לאט האמביוולנטיות של מרטין התחלפה באהדה והערצה עיוורת כלפי המנהיג. מקס ראה בחברו הגרמני אדם בעל רוח אצילה וליברלית, "אדם שלא ייקח חלק, ולו רק כמתבונן, בטבח אנשים חפים מפשע". הוא מיאן להאמין שחברו הטוב השתנה לנגד עיניו, וביקש כמעט מתחנן שייתן לו ליהנות מן הספק, ויאשר במילה אחת שבעצם כתב את הדברים הללו רק לשם הצנזורה.אך לאכזבתו מרטין ביטל את דבריו, ובמכתבים הבאים הצהיר בריש גלי את תמיכתו ברייך, ואף ביקש לנתק את הקשר בניהם כדי שחלילה לא יתגלה שיש לו קשר עם יהודי. העלילה נעשית מותחת כאשר מקס שב ליצור קשר עם מרטין, חרף בקשותיו לניתוק הקשר. מקס התחנן בפניו לעזרה למציאת אחותו הקטנה, שחקנית תיאטרון, שהגיעה לווינה להופעה ועקבותיה נעלמו. הוא ידע שמשהו שם אינו כשורה, כאשר המכתב השני ששלח לה, חזר אליו עם החותמת "מען לא ידוע". אך מרטין, שטוף המוח, ואולי גם החרד לחייו ולחיי משפחתו, נהג בו בקרירות. החברות היפה שנרקמה בין השניים עלתה על שרטון, רצחה את חברותם ולבסוף גם את אחד מהם...אז אפשר לקרוא שוב את מכתבו השני של מקס בעמוד 18 ולנסות להבין כיצד הכול התחיל:"יש גם עולם אחר שבו תמיד נוכל למצוא מידה של כנות: אח בוערת בביתו של חבר, שם אנו פושטים מעלינו את היוהרה ומוצאים חום והבנה, שם אין מקום לרגשות אנוכיות קטנוניים, שם יין וספרים ושיחה מספקים משמעות אחרת לקיום".
פורסם ב-: 04 פברואר, 2007   
דרגו את הביקורת : 1 2 3 4 5
תרגם שלח קישור הדפס
X

.