פרק 3 – חלק ב-חידוש המלחמהבמקביל התמסר הקונס לאט להכנות נרחבות לחידוש המלחמה באירופה. בונאפרט כרבים באנגליה ובאוסטריה ראה בשלום אימן הפוגה זמנית בלבד. הוא ביקש לקרוא תגר על עליונותה של בריטניה, והחיש את הרחבת הנמלים והמזחים. בהסכמתו של הצאר הרוסי הוא ניסח חוקה קיסרית חדשה לגרמניה, אשר התוותה מחדש את המפה הישנה של הנסיכויות הפעוטות וקיצצה את מספרן בשיעור ניכר. ב 1802 מינה בונאפרט את עצמו לקונסול לכל ימי חייו, במקום לעשר שנים, כפי שנקב ב 1799. בעשור שבין 1804-1814 חזתה
אירופה בצרפת מערכות שלטונית שהייתה בחזקת קריאת תגר על הבסיס המסורתי של הממשלות הקימות ,כמוה כרודנות המהפכנית של רובספייר. מערכת זו התגדרה ברבים מן העיטורים מן של המלוכה המסורתית: חצר זוהרת בעלת גינונים מפורטים, תארים קיסריים, מדים חדשים וטקסים ישנים.
נפוליון טען ששאב את המרות מההווה, מרצון העם. הוא הקפיד לאשר את כל תפישות השררה העיקריות שלו במשאלי עם,
למעשה ינק את המרות מהעוצמה הצבאית. הוא שלט בצרפת מאחר והיה מצביא פופולרי ומנצח, מכיוון שהצבא נשאר נאמן לו, ומפני שהקדיש את כל חייו, כשרונותיו ומרצו לרכישת הכוח הצבאי הזה לקיומו. בתור קיסר המשיך נפוליון בפעילות הקונסטרוקטיבית של הקונסלאנט. ב 1808 הגה מערכת חינוך שהפכה במהרה למערכת החינוך הטובה באירופה, פאריס שופצה ובמגביל הוגבלו חיי החברה והחירות הפוליטית משרד המטר "קם לתחייה", הוטלה צנזורה על העיתונות וצבא של מרגלים וסוכנים חשאיים עדכן את נפוליון בכל הנוגע לאופוזיציה ואפשר לו למגרה כל אימת שרצה – יותר ויותר שבה צרפת להיות מדינת משטרה. נפוליון חסך בקופה הציבורית והקפיד להטיל מסים על מדינות אחרות ,כשסיים את תפקידו ב 1814 היה חוב הקופה הציבורית כ 14 מיליון פרנק בלבד. המשטר הרודני של נפוליון היה רודני ויעיל, תכליתי
חרוץ ורציני. נעדרו ממנו הקנאות ולהט היצרים של שלטון רובספייר והקשיחות והאכזריות בנות המאה העשרים. תוך כדי כך השכיל נפוליון לגייס את תמיכת רוטב העם הצרפתי, הממשלה היעילה והיוקרה שנבעה מכל אלה השביעו את רצונם של רוב הצרפתים – חלק ממצב זה נבע מהעדר אלטרנטיבה אחרת !יסוד נוסף בכוחו של משטר זה היה מכלול הה יתרונות הכלכליים שהעניקה מדיניותו של נפוליון לתעשיינים הצרפתיים, לאיכרים ולסוחרים. "ההסגר היבשתי" – הניסיון לאטום את יבשת אירופה בפני סחר בריטי היה יותר מאשר אמצעי לוחמה כלכלית נגד בריטניה. צרפת השתלטה למעשה מבחינה כלכלית ברחבי אירופה ובמונחים כלכליים השתלמה האימפריה בצורה טובה מאד לטווח הקצר . . .
הקיסרות הנפוליאנית נדונה לכליה בגלל הסתירות הפנימיות שבה, תוכנית הכיבושים עוררה התנגדות בריטית עזה. ממאי 1803 כאשר נתחדשה המלחמה ועד 1814 (הדחת נפוליון) לא הייתה עוד הפוגה. אחריי
כשלון הפלישה של נפוליון לבריטניה ב 1804/5 היה ברור לכל כי בריטניה נשארה מלכת הימים. בשנת 1813 נוטש נפוליון את
מדיניות "ההסגר היבשתי" משום שהמערכת הזו נכשלה למעשה. נפוליון הושיב את אחיו על כסאות המלוכה של הולנד, נאפולי , וסטפאליה וספרד והקים מערכת שושלת חדשה באירופה – מדיניות זו נחלה כשלון חרוץ !, לפיכך השלימה הקיסרות את תהליך התהפוכות והתמורות שחלו באירופה , שהחל באותם ימים רחוקים של 1789.
סקירות נוספות אודות אירופה מאז נפוליאון- פרק 3- חלק ב'