מה שמראה שחלק גדול מכל הדעות הקדומות אינן תלויות בפרויד, כשקוראים אותו לעומק. הוא משתמש במלים שהיו נהוגות בזמנו, אך כדי להפריך דעה קדומה. במקום אחר הוא אומר שאינוורטים הם
אנשים מוסריים כנגד הדעה שהייתה מקובלת שחיברה חוסר מוסר למיניות שונה. הוא מנסה להסביר, לא להתנגד. את האנרגיה הנפשית הוא מחלק לאקטיבית פסיבית (לא במובן המיני ההומוסקסואלי) הוא מדבר על זוגות המכילים בתוכם זרימה, אקטיביות פסיביות, סאדו - מאזו, מציצנות וחשפנות. הוא טוען שיש זחילה בין הדברים. אקטיבים שיש בהם תכונות פסיביות ולהפך. סדיסטים הנהנים גם ממזוכיזם ולהפך. כל מי שגר בקומת קרקע בעיר (כמוני) מכיר את המציצנים, מי שלא נבהל ומציץ בהם חזרה יגלה את המוטיב החשפני שבהם אלא שהם מעדיפים להיחשב כמציצנים ולא להודות ביצר החשפנות.הרבה מהשימוש שנעשה בתורתו בא מתוך חרדה והתגוננות מפני גילוייו של
פרויד. החברה הרחבה לא ששה להיפרד מדעות קדומות, ההפך, גילויים
חדשים מעלים פחדים חדשים ומחזקים את הישנים. גילויים חדשים ושינויים מעלים סיבות למלחמה במחדש. קשה לבני אדם להיפרד מדעות שליוו את אבות אבותיהם, אנשים מפוחדים לא רק שהם מתקבעים בדעותיהם אלא הם מקצינים בשמרנות שלהם. בעיקר שמאחוריהם עומדים אנשי דת המערבבים את המוסר החברתי והדתי וקובעים הילכות התנהגות שפרויד היה קורא דווקא להן לא טבעיות.ארבעה דברים מכוונים את המיניות, אומר פרויד וחוזר עליהם כמה פעמים בהקשרים שונים. הבושה, הגועל, המוסר והחמלה. את ארבעתם צריך הילד לבנות כדי להתפתח נכון ועל ארבעתם צריך להתגבר
מאוחר יותר בבגרות. הבושה מפני האחר, הגועל מאברים שמשמשים לנתינת שתן או ליציאת צואה. אם עד לפני כמה
שנים סטרייטים פינטזו בעיקר על סקס
אורלי, ורק נשים חופשיות פרועות וזונות עשו זאת. הומוסקסואלים זכו למציצות הגונות ולקנאה מסטרייטים הרי שהיום בכל תכנית טלוויזיה על מין ונוער אפשר לראות נערים ונערות צעירים להביך מדברים גלויות על לרדת אחד לשני. ובמחקר שנערך לאחרונה מסתבר שמין אורלי הפך להיות נפוץ בקרב צעירים, אולי מכיוון שנדמה להם שכך הם מגינים (בעיקר בנות כמובן) על בתוליותן. ומי שיוצא היום מהארון הם כבר לא ההומוסקסואלים אלא דווקא גברים סטרייטים המחפשים להם יחסי מין אנליים, עם נשים אמנם, אבל... זה נעשה כל כך גלוי שלפחות שני ספרים שפורסמו לאחרונה עוסקים בחווית הזיון האנלי אצל סטרייטים. "פוליטיקה" של אדם תירוול ו"הטרילוגיה המלוכלכת של הוואנה", ספר שבא מאנגליה המודרנית ואחר שמגיע מקובה המסוגרת. הערה שהוסיף פרויד למאמר כמה שנים מאוחר יותר: "הקדמונים העלו על נס את הדחף המיני... בעוד שאנחנו מזלזלים בפעילות הדחף לעצמו ומוצאים צידוק רק בעזרת מעלותיו של האובייקט" משפט מעניין היכול ללמד על התפתחות הרומנטיות. אם אכן בימי קדם היו מעט סיפורי אהבכך ב זיגמונד פריוד כי אהבה לא קיימית ואמר והסביר את המילה אהבה כי הפחד של האדם להישאר לבדו היא המובילה אנשים להתחתן וכן האדם רוצה המשכיות ובשל כך מביא ילדים וכן הסביר כי בכל אדם יש את שני סוגי המשיכות והוא מפחד לגלות כך מזה שהחברה לא מקבלת כך למרות שהחברה של היום מתקדמת בהרבה בהקשר לאהבה אני בהחלט מסכים עם פרויד למרות ששהתורה אומרת עזה כמוות האהבה וקשה משאול תחתיות כמה חקרתי את האהבה ולא מצאתי בה מהות שמץ של הגיון הבל הבלים אמר קוהלת
סקירות נוספות אודות מאמר מתוך אהבה ומיניות