שאלה מס' 3:פרט כיצד משתקפת הזהות היהודית של המדינה בתחומים השונים: יחסי דת ומדינה, חקיקה, מוסדות, סמלים, תרבות, פוליטיקה, גבולות המדינה, מקומה של ההלכה היהודית וכו'...תשובה:הזהות היהודית משתקפת בתחומים הבאים:סמלי המדינה: סמלי המדינה מייצגים את הערכים והמורשת של האומה או המדינה, ובכך הם מסייעים באיחוד ובליכוד בני האומה, למשל: פסל החירות של ארה"ב מייצג את ערכי החופש השוויון, האחווה והצדק, שהם אבני היסוד שעליהן מושתתת ארה"ב.הדגל:"אנשים מוכנים למות למען הדגל אם לכך הם חונכו" (לברון הירש)כדגלה של מדינת ישראל נקבע הדגל שבו השתמשה התנועה
הציונית. צבעי הדגל הם כחול ולבן ונקבעו על פי צבעי הטלית. דוד וולפסון הוא זה שיזם את הרעיון לשלב את מגן הדוד בדגל שאף הוא סמל יהודי מסורתי. הזהות היהודית משתקפת בדגל בכך שהיהודים מוכנים למות בעד הדגל הזה ובכדי לייצג אותו.ההמנון: "התקווה""התקווה שנכתבה על ידי נפתלי הרץ אימבר ושמנגינתה נלקחה משיר עם רומני מבטאת את כיסופי העם היהודי לציון ואת הציפייה העצמאות מדינית בציון. השיר נכתב בהתחלה כשיר רגיל ולאחר מכן שני בתיו הראשונים הפכו להמנון.מנורה וענפי זית:כסמל המדינה נקבעה מנורת בית המקדש כפי שהיא חקוקה בשער טיטוס שברומא. המנורה מופיעה במקומות שונים בתנ"ך.לאחר חורבן בית שני הוענק למנורה ערך סמלי וקישוטי רב: מחוץ לגבולות א"י המנורה היא סמלם המובהק של היהודים; ובתוך גבולות א"י היא מסמלת את התקווה ואת הכמיהה לבניית בית המקדש.יש הטוענים שיש לשנות את ההמנון כך שיתאים למדינה עצמאית שבה שוהים יהודים, ערבים ודרוזים ושכל אלו יוכלו להזדהות עמו, אך בינתיים אין לטוענים אלו השפעה מכוון שכוחם של הסמלים הוא כה רב מבהיותם
חלק מן המסורת והמורשת של העם היהודי.
מוסדות המדינה:הכנסת:הכנסת היא בית המחוקקים של מדינת ישראל. המונח בית כנסת מקורו ב"כנסת גדולה", מוסד הנהגתי-הנהלתי שהיה אחראי על ענייני השלטון בתקופת בית שני. מספר חברי הכנסת נקבע ל120.הרבנות
הראשית:הרבנות הראשית היא המוסד הרבני וההלכתי העליון במדינה. היא פועלת על פי
חוק "הרבנות הראשית לישראל" שקובע שהרבנות הראשית לישראל תפעל באמצעות מועצת הרבנות הראשית. מועצה זו כוללת 16 רבנים. בראש המועצה עומדים רב אחד ספרדי ואחד אשכנזי שהם הרבנים הראשיים. תפקידי מועצת הרבנות הראשית:*
מתן תשובות וחוות דעת בענייני ההלכה. *פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות. *מתן תעודות כשרות למפעלים ולמוסדות ציבוריים ופיקוח על יבוא כשר לארץ. *מתן כשירות לכהן כדיין. * מתן כשירות לכהן כרב עיר. *מתן כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין. *עשיית כל פעולה הדרושה לביצוע תפקידיה ואינה אסורה על החוק.בתי הדין הרבניים:מערכת זו היא מערכת שיפוט דתית הפועלת מתוקף חוק הכנסת "חוק שיפוט בתי דין רבניים". בתי הדין הרבניים דנים את הבאים בפניהם על פי חוקי ההלכה הדתית. יש להם סמכות לדון בנושאי המעמד האישי.מעמדם הוא כמעמד בתי משפט הרגילים הדנים על פי חוקי המדינה. כמו כל גוף ציבורי במדינה דמוקרטית, גם הם נתונים לפיקוח ולביקורת.מועצות דתיות:פועלות מתוקף "חוק שירותי הדת היהודיים". שירותיהם: שירותי רבנות, רישום ועריכת נישואין, פיקוח על שחיטה כשרה, פיקוח על כשרות המזון, שירותי קבורה באמצעות חברות קדישא, הקמתם והחזקתם של מקוואות, תמיכה בהקמתם ובהחזקתם של בתי כנסת, מתן הדרכה לזוגות צעירים לקראת נישואיהם, שיעורי תורה לבני מצווה לקראת טקסם, מסייעות לנזקקים.משרד הקליטה:אחראי על קליטתם של העולים היהודים בארץ בתחומי תעסוקה, מגורים, חברה ותרבות. זאת, בתיאום עם שאר משרדי הממשלה העוסקים בתחומים אלה.הסוכנות היהודית:מוסד המקשר בין ישראל לעם היהודי בתפוצות. הוקמה ב1929 כגוף המאחד את כל הגורמים היהודיים שפעלו להקמת הבית הלאומי היהודי בישראל, והייתה לזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית וייצגה את העם היהודי בפני ממשלת המנדט הבריטי.תפקידיה: התיישבות, ארגון עלייה בתפוצות, העברת העולים ורכושם לארץ, תמיכה במוסדות תרבות, חינוך, מדע, ספורט ועוד...משרד הדתות:אחראי לאספקת שירות דת לכל בני הדתות בארץ: ליהודים, למוסלמים, לנוצרים, לדרוזים, לשומרונים ולקראים.סמכויות משרד זה: פיקוח על המקומות הקדושים, פיקוח על הכשרות במוסדות ציבור, פיקוח על רושמי נישואין וגירושין, בנייה ותיקון של בתי כנסת ומסגדים, הקצבת כספים לתמיכה במוסדות התורה.קק"ל (קרן קיימת לישראל):הוקמה ב1901 ע"י ההסתדרות הציונית העולמית והוא מופקד על אדמות בא"יף הכשרתן, פיתוכן והכנתן להתיישבות יהודית, פעולות הייעור בישראל. אדמות קק"ל מיועדות ליהודים בלבד.
החקיקה במדינת ישראל:מאז הקמת המדינה, הכנסת מחוקקת חוקים המבטאים היבטים שונים של מדינת ישרכמדינה יהודית.יש חוקים שיש בהם ביטוי לדת היהודית, דוגמת חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), המעניק סמכות ייחודית לבתי הדין לדון בעניינים אלו בין יהודים על פי ההלכה.יש חוקים שיש בהם ביטוי ללאום
יהודי. היבט זה משקף את היותה של המדינה מדינת העם היהודי. מטרת חוקים אלה היא להבטיח שמדינת ישראל תהיה מדינת העם היהודי בעלת רוב יהודי. דוגמא לחוק מסוד זה היא חוק השבות.יש חוקים שיש בהם ביטוי לתרבות ולמורשת היהודית. מטרתם של חוקים אלה היא להקנות צביון תרבותי יהודי לאזרחי המדינה היהודים. חוק חינוך ממלכתי הוא דוגמא לחוק מסוג זה.הנה כמה (לא כולם) מן החוקים המבטאים את ההיבטים היהודיים השונים של מדינת ישראל:החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם:החוק מאפשר להעמיד לדין נאצים ועוזריהם על פשעיהם נגד היהודים בתקופת המשטר הנאצי בגרמניה.חוק השבות:החוק מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לארץ. זכות זו מוקנית גם לבן זוגו, לילדו ולנכדו של היהודי. מתוקף זכות זו מוענקת לכל יהודי אזרחות ישראלית, על פי חוק האזרחות.חוק שעות עבודה ומנוחה:החוק קובע את יום המנוחה השביעי או יום המנוחה הנכון לאותה הדת. אסור למעסיק להעסיק עובד ביום מנוחתו.חוק המעמד ההסתדרות הציונית העולמית-הסוכנות היהודית לא"י:חוק זה הוא בגדר הסכם עם בין ממשלת ישראל לבין ההנהלה הציונית העולמית. החוק קובע את תפקידיה של ההנהלה הציונית ואת שיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל לבין ההנהלה הציונית העולמית. הסכם זה חל גם על הסוכנות היהודית.
סקירות נוספות אודות עבודה באזרחות - מיהו יהודי חלק ב'