"העבד" – התייחסות אישיתמערכת היחסים ב"העבד" של יצחק בשביס זינגר היא בעצם לא רק בין יעקב וואנדה, אלא היא בין יעקב,
אלוהים וואנדה. ליעקב יש מערכת יחסים עם אלוהים ויש לו מערכת יחסים עם ואנדה.יעקב בעצם מתלבט במשך רוב הספר אם כדאי לו "לבגוד" באלוהים ולהיות עם ואנדה או להישאר נאמן לאלוהים ולשכוח מואנדה. הוא בעצם מתלבט איזו מערכת יחסים היא יותר חשובה.לפי דעתי אלוהים מקבל אותך כפי שאתה, אני מתכוון, אלוהים היה מקבל וגם קיבל את מעשיו של יעקב.לפי דעתי, אלוהים לא יושב למעלה ו"מחפש" את הטעויות שלנו, אלא הוא מקבל אותנו כמו שאנחנו.בעקבות דרך למידתנו את הספר, לא יצא לי לקרוא את כולו ואני קראתי רק שלושה פרקים. קראתי תמצותים רבים של הספר וגם כל תלמיד בכיתה סיפר על הקטע שהוא קרא וכך הבנתי את הספר. בנוסף כל תלמיד בכיתה הביא צד אחר לסיפור ממאמר וכך הבנתי יותר את הרעיון
המרכזי של הספר.הספר מאוד מעניין ועם תוכן מרתק. אין ספר שיצחק בשביס זינגר כותב טוב ובצורה מובנת (הייתי בטוח שאני לא אבין את הספר).אני באמת חושב שבשביס-זינגר קיבל את פרס הנובל על הספר הזה בצדק.מאוד אהבתי את צורת הכתיבה החופשית של יצחק בשביס זינגר: בליל הייחוד בין יעקב וואנדה, הוא מתאר בחופשיות רבה את מה שקורה ואת זעקותיה של ואנדה. דבר זה מאוד הפתיע אותי, כי לא חשבתי שהוא יתאר הייחוד שלהם.מאוד אהבתי את הדמות של ואנדה בכך שהיא יכלה להשיג כל מי שרצתה בכפר וכולם רצו אותה ובכל זאת היא אהבה את יעקב. ואנדה הקריבה את דיבורה כדי להישאר עם יעקב וזה הראה כמה היא אוהבת אותו. היא איבדה את דתה ואת משפחתה כדי להיות עם יעקב. היא הקריבה הרבה מאוד בשביל להיות איתו.אני חושב שצריך להקריב הרבה כדי להיות עם מישהו אבל לדעתי, מה שואנדה עשתה היה יותר מדי ולהיות אילם זו הקרבה גדולה מדי.לסיכום, נהניתי ללמוד ולקרוא את הספר, נהניתי לחקור אותו ולהבין את רעיונו המרכזי שהוא: קיימות מגבלות לכוחות של האדם – להתמודד עם הקשיים של המציאות האנושית.אהבתי את דרכיו של יעקב לניסיון התמודדות עם ואנדה, למרות שזה לא הצליח.