העבד - מערכת יחסים - חלק ב'

"העבד" – מערכת היחסיםמערכת היחסים היא בין יעקב לואנדה-שרה. יעקב, העבד של יאן בז'יק, מחוזר על ידי בת האיכר ואנדה. יעקב היהודי מנסה להתחמק מחיזוריה של ואנדה הגויה היפה בכפר, מכיוון שאסור ליהודי להיקשר אל גויה.ואנדה היפהפייה, מקשה מאוד על יעקב והוא מנסה לא להיקשר. כדי להתחמק מואנדה הוא מעלה את הזיכרונות של הפוגרום בעיירתו הקודמת. לא הזוועה שבזיכרונות, היא המרחיקה אותו ממנה , אלא הלגיטימיות שהם מעניקים לפרישותו הממושכת. יעקב נמצא כל יום לבדו בהרים עם יפהפייה משגעת, המביאה לו את ארוחותיו, מחזרת אחריו, רוצה לשכב עמו או להתחתן בהתאם לרצונו. הוא מגורה במשך היום כולו על ידי הרועות ובנות האיכרים, העוגבות עליו, מתפשטות מולו ומציעות לו את גופן. לדעת אלון מלצר, צריכה להיות אמונה גדולה ודבקות בה', כדי שלא להתפתות במצב שכזה. אם קל להתעלם מפיתוייהן של הרועות השורצות כינים ומחלות, הרי שואנדה התרבותית והעדינה, הגאה והיפה, היא "יריב", שקשה מאוד להתעלם ממנו. יעקב בטוח למעשה במות אשתו זלדה לאה וילדיו מהעיירה הקודמת, למרות שאולי לא ראה זאת במו עיניו.מלצר סובר שיעקב "ממציא" לעצמו חוסר וודאות בקשר לגורל בני משפחתו, מאפשר לו להמשיך ולראות את עצמו כנשוי וכבעל משפחה. במצב שכזה כיהודי אין לו בעיה מיוחדת לעמוד בפיתוייה של ואנדה, מאחר שרעיון הניאוף הוא כה חמור וכה שולל את העולם הבא ואת דרכו היהודית, עד שיעקב חש בטוח יחסית כנגד הלחץ המתמיד של ואנדה ותביעתה חסרת הבושה שישכב עמה "ואנדה כבר הציעה לו בשעתה שיישא אותה לאישה, או שישכב עמה סתם, בלא ברכת הכומר, אך הוא השים עצמו בלא שומע. פעם גם אמר לה, כי הזנות אסורה. אלוהים מביט מן השמיים ומשלם לעושה רעה כרעתו..." עמ'13יעקב חש, שהוא נתון בפיקוח מתמיד של הקב"ה. מרגע לרגע הוא מרגיש שאהבתו לואנדה מתחילה לעלות על אהבתו לה' והוא מנסה להכפיש את דמותה בעיני עצמו ולשכנע את עצמו שלא מעורבים רגשות.אצל יעקב מתחילה מלחמה, גם כנגד אהבתו וגם כנגד תאוותו לואנדה. בעיניו משיכתו אליה מבטאת רק את היצר הרע, היות שאפשרות לרגש חיובי כלפי גויה אינה מותאמת למסגרת הצרה של עולמו. המאבק בעיניו הוא פשוט: יצר הרע או השטן כנגד יצר הטוב ומצוות התורה, אך מרגע לרגע קשה ליעקב לנצח במאבק הקשה. הוא רואה את ואנדה היפה באור הירח וחש משיכה ארוטית חזקה ביותר.הנימוק החזק ביותר שהוא מעלה כנגד עצמו במטרה לסייע לעצמו להתאפק מפני ואנדה הוא העולם הבא. יעקב מאמין כי "קבלת" העולם הבא היא פרס נכבד ביותר.בקשר לואנדה יעקב "מרובע". הראשית, עליה להתגייר בגלל אמונה עזה באל היהודי, ורק לאחר מכן ולאחר שיהיה בטוח שאשתו וילדיו מתים, ושמעמדו הדתי ברור, רק אז יוכל אולי להינשא לה.יעקב יודע שואנדה מאוהבת בו ולכן נוח לו להגדיר גם את רצונה להתגייר כאמצעי בלבד כדי להשיג את הגבר, שבו היא חושקת.ואנדה, מרוב אהבתה ליעקב, מקבלת כל מה שהוא אומר והסבריו בנוגע לדת נכנסים לתודעתה. עולמו של יעקב הופך במהירות לעולמה של ואנדה.יעקב נחלש בעניין היאבקותו באהבה לואנדה. יצר הרע טוען בפניו, שבכל מקרה הוא אבוד. יעקב מנסה לעשות "מקלחות קרות" במי הנחל, כדי להרגיע ומצליח הצלחה חלקית. יעקב מרגיש שהוא עומד להישבר, ולכן מעדיף למות בעודו "חף" מפשע האהבה והתשוקה לגויה. יעקב אפילו מתפלל לה', שייקח אותו מן העולם הזה, רק שלא יחטא בפניו. בעיני יעקב האל משגיח עליו תמיד ואם יבחין האל בחטאו, יענישו. יעקב חוזר ושואל את עצמו: "כדאי לך בעד רגע של הנאה לאבד עולם הבא שהוא לעולמים" עמ'27.ככל שעובר הזמן יעקב נדהם לגלות את עומק תשוקתו ורגשותיו לואנדה. כאשר ואנדה ויעקב שוכבים בפעם הראשונה, המחשבה המיידית שעולה לו בראש היא שהוא מקפח את חלקו בעולם הבא. הוא פסיבי ומרגיש שהוא קיפח את זכות הבחירה. כדי לצמצם את מימדי המעשה הכפוי, הוא הולך עם ואנדה לנחל והם טובלים את עצמם במים הקרים.לאחר ליל זה, יעקב מזועזע שאינו חש כל בושה כלפי הבורא. כאמור, עפ"י יעקב, ה' משגיח ו"מתגמל", זהו אולי הרגע היחיד שיעקב אינו עבד יותר, הוא הצליח להשתחרר לזמן קצר מעבדותו לה', אך מהר מאוד חוזר ל"עצמו" ולאופי "העבד" שלו. ואנדה הצליחה לגרום ליעקב לחוש, שאהבתו לה, גדולה מאהבתו לה', אך בשלב זה של חייו ועוד שנים לאחר מכן ראה יעקב את אהבתם יותר כתשוקה וכאהבה נפשית. הלגיטימיות של אהבתה הנפשית של גויה ליהודי התקבלה אצלו רק בשלב מאוחר הרבה יותר, וגם זאת מכיוון שראה את שרה (ואנדה) כיהודייה כשרה, שאף עולה על חברותיה – היהודיות מלידה.אצל יעקב חוזרת שוב ושוב המחשבה על אבדן העולם הבא. רק באחרית ימיו הוא "מוותר" על גן-העדן שלו וגם זאת מכיוון שאינו מאמין כלל בסיכויו לזכות בו.רק בסוף ימיו משתחרר יעקב מה' לו היה כפוף כל ימי חייו, רק אז הוא הופך לחופשי וות ה"עבד" לה', אך זה כבר מאוחר מדי.