ספרו של הפסיכולוג רפי יעקובי מעלה את נושא
הידידות לראש מעיניינו.מדועזקוקים אנו לבית ספר על מנת ללמוד מה שנראה כדבר מובן מאליו, מסוג הדברים הנראים כטבעיים, יש או אין אותם, אנו סבורים, זה כישור שבא מאליו, כאילו, ומה יש כאן ללמוד ? לדעת המחבר מדובר במקצוע הניתן ללמידה,
יכולת הידידות ניתנת לרכישה בהשקעה מכוונת. רבים מאיתנו תקועים מבחינה זו ברמת התפתחות נמוכה, ילדותית, אף אם בתחומים אחרים אנו בוגרים לחלוטין. כך איננו מפיקים מהידידות את כל מה שניתן להפיק – יחסים בוגרים, אמינים, מספקים. לדעתו של יעקובי הסיבה לחוסר התפתחות זה היא דלות היכולת של שפת הידידות, שהיא חלק משפת ההדברות. ניתן להתבגר בתחום זה על ידי העשרת השפה, רכישת כלי ידידות. פרק ראשון בספר עוסק בסוג אוכלוסייה שבעיה זו קיימת לגביה במובהק- פנויים ופנויות. שאר הפרקים דנים ביחידה
הזוגית, היחידה הזוגית כיחידה הורית ואמנות הזקנה, איך להזדקן בכיף. כצפוי משמשים לו למחבר הפנויים והפנויות כר נרחב לניתוחיו. להערכתו מדובר בקבוצת אוכלוסיה חסרת יכולת לקשרי ידידות יציבים ומספקים או שאינה יודעת איך ליצור אותם. יש גם
נשואים על הנייר או נשואים לכאורה- אלה נשואים רשמית אך הם חסרי יכולת התבטאות מספקת כידידים. באשר לפנויים פנויות, יעקובי נותן בהם סימנים ומחלקם לכמה תת קבוצות - המחכים לנס, אלו
אינם נוקטים כל יוזמה מעשית לשינוי מצבם. זמנם עובר בציפייה לאותו נס שיגיע ובנתיים הם מעבירים זמנם בפעילויות סרק כמו פנייה להורוסקופים ויודעי נסתרות העתיד. הרגישים מדי, אלו שיכנעו את סביבתם ברגישותם הרבה אולם דווקא הם חסרי רגישות והודפים כל נסיון התקרבות. החיים לפי תחושות, אלו הממהרים לשפוט לשלילה על פי תחושותיהם הרגעיות והרגשותיהם המיידיות בלא לתת סיכוי אמיתי. מבלי עולם, אלו הנראים כמאושרים למדי, עוסקים בכל הפעילויות המעידות על אושר בחיים אולם למעשה אינם מצליחים לקשור קשרים של אמת. פנויים ופנויות מכל הסוגים יוכלו לשפר את חייהם אם ירכשו לעצמם את היכולת להיות ידידים.
סקירות נוספות אודות בית ספר לידידות