פלישתים עליך שמשון!...

אחרון שופטי ישראל , איש שבט דן , כאשר מזכירים את שמו של שמשון , מיד מצטירת בעינינו דמות הרקולסאית עוטה שרירים , לאמיתו של דבר ,שמשון לא היה כלל איש של שרירים ולא היה נראה כ "מר עולם" והגמרא מביאה לנו ראייה על כך : (מסכת סוטה דף י') : "שמשון חיגר בשתי רגליו היה" . אמו של שמשון זוכה לביקורו של מלאך ה' המבשר לה שעתידה היא ללדת בן מיוחד במינו . (שופטים פרק יג' פסוק ב') הילד הוא נזיר מבטן אמו והוא יושיע את ישראל מיד פלישתים . שיערו הארוך של שמשון היווה סמל לכוחו הרוחני . אך כח זה ניתן לו בתנאי שלא יפר את שבועת הנזירות . אמו הושבעה על ידי המלאך לבל תשתה יין ולא תאכל כל טומאה כי הילד יהייה נזיר אלוקים מן הבטן עד יום מותו ומיד כשהוא גודל נאמר : "ותחל רוח ה' לפעמו" . שמשון משסע כפיר אריות שואג כשסע הגדי . הוא יורד לאשקלון ומכה שלושים איש ולוקח את חליפותיהם , הוא לוכד שלוש מאות שועלים , קושר בזנבותיהם לפידים בוערים ומשלח אותם לשדות הפלישתים , שמשון מנתק עבותים מעל זרועותיו ומכה בלחי של חמור אלף איש ולבסוף הוא אוחז בדלתות שערי עזה לאחר שעקרם עם שתי המזוזות ומסיעם על כתפיו אל ראש ההר . מעשה גבורה מדהימים אלה לא יוכלו להיות מנת חלקו גם לא של "מר עולם" . ובהתבוננות מעמיקה על הכתוב אנו רואים : . לפני כל מעשה גבורה של שמשון חוזר ונשנה המשפט : "ותצלח עליו רוח ה'" . ומבלעדי כוחו של בורא עולם ודאי ששמשון היה כאחד האדם . כאשר שמשון מגלה לדלילה הפלישתית את סוד כוחו הרוחני ולאחר שהיא גוזזת את מחלפות ראשו , הוא מאבד את כוחו בהפרת שבועת הנזירות . גם בסוף חייו אנו רואים את כוחה של התפילה , שמשון עומד מנוקר עיניים באמצע מקדש דגון ומצחק לפני אויביו ושלושת אלפים איש ואשה לועגים לו . שיער ראשו החל לצמח ושמשון קורא לה' שיזכור אותו ויחזקהו לנקום נקמה אחת משתי עיניו מפלישתים , ואכן ה' נענה לתפילתו ושמשון לופת את עמודי הבית התומכים במקדש דגון וממוטט את כל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו . שמשון במותו המית רבים מאשר המית בחייו ! .