את הרומן הזה כינו באמצעי התקשורת ובביקורות השונות 'אוטוביוגרפי', הגדרה זו נשמעת הגיונית כיוון שגיבורו של הספר הוא ילד בשם
עמוס עוז שסיפור
חייו מקביל לחייו הביוגרפיים של עוז. עם זאת חשוב להבחין כי עוז מבקש מהקורא שהוא מגדיר 'טוב' להסתכל על היצירה כעל יצירת ספרות רגילה ולא כעל פיסת רכילות מציצנית, ועליי להסכים איתו בנושא זה.
הילד עמוס נולד בירושלים בשנות הארבעים של המאה שעברה וחי כבן יחיד לאב - אריה- אחיינו של הפרופסור יוסף קלוזנר שבשל יחוסו מתאפשר לעמוס הקטן להתחכך באושיות ימי קום המדינה, ולאמו - פניה- בת למשפחה רוסית פשוטה שהפכה למשפחת פועלים עם העליה ארצה.
ברומן מתמקד עוז במשפחות מהן צמחה משפחת הגרעין שלו- משפחת קלוזנר מצד אביו ומשפחת מוסמן מצד אמו, בניגודים ובמורכבויות ביניהן, בקשיים בארץ החדשה ובמדינה הצעירה, הטראומות שחוו פליטי אירופה של שנות השלושים והארבעים כמשקפות חוויה של דור שלם. הוא מספר על החיים כילד בירושליים של שנות הארבעים- היחסים עם הערבים טרם הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות, המצור, הצנע וכיו"ב- הכל באופן משועשע ואנושי כל-כך.
מתוך הסיפורים עולה תמונת ילדותו והחיים לצד
הוריו המסוכסכים כל אחד עם עצמו ובמידה מסויימת גם זה עם זו, כתקופה קשה שלא באה לקיצה גם עם המעבר לקיבוץ וההתנתקות מהעיר ומאביו עקב מותה הפתאומי של אמו. הפערים בין משפחות המקור של ההורים, חוסר נאמנות מצד האב וחוסר יציבות נפשי של האם מביאים לחוסר יציבות בחייו שלו כילד ולהתבגרות מוקדמת ובודדה. עם זאת, הרומן מסופר בהומור הזור בגישתו של גיבורו- ילד עמוס ובנקודות מבטן של דמויות אחרות- דודתו, אמו, הדוד יוסף, סבתא שולמית, המשוררת זלדה ועוד.
אחד הגורמים המביאים את הקורא להתאהב בילד עמוס ובסיפורו הן דמויות אלו- גם אם מפורסמות ורבות-הוד- תמיד אנושיות, פגומות, משעשעות ולעיתים אף נלעגות, גדולי התרבות היהודית והישראלית- משוררים, פרופסורים, מנהיגים וכו'- כולם רק בני-אדם כמוני וכמוך.
הסופר עמוס (הפנים-סיפורי, כמובן) מביט לאחור על חייו ומספר בכנות גדולה של מהלכי חייו- החל במשפחות מהן גדלו הוריו ועד לשלב בו הוא נהיה סופר בזכות עצמו- דרך המאבק היהודי במדינה הצעירה, המתחים הפוליטיים, המלחמה, החיים בקיבוץ- האישי, הכללי והמדיני מערבבים זה בזה , המספר והקורא מתערבבים זה בזה, המספר והסופר מתערבבים זה בזה, והתוצאה- מכמירת לב, מרגשת ומהנה כמו שרק ספרות מעולה יודעת לעשות.