מה הופך ספר לספר איכותי? איך מגדירים אותו ככזה? יש המון ספרים טובים בשוק, אבל תמיד יש הכמה בודדים שנבדלים מהשאר, משהו שעושה אותם למיוחדים ואטראקטיביים.
סיפורים אישיים הם לא ממש הצד החזק של עולם הסיפרות. על אחת כמה וכמה כשמדובר במישהו אנונימי, מה את הסופר להתאמץ
קצת יותר ולהיות יותר יצירתי.
מה שעושה סיפור אישי לספר מרתק ומעניין הוא איך שהכותב מביע אתעצמו ומצליח להעביר את הרזומה שלו - החל מילדות דרך גיל הנעורים
ועד להווה.
עוד אלמנט לא
פחות חשוב הוא רמת הסנטימינטליות שלו, מה שמשפיע על מבנה הספר.
"שמוט לסת" נכתב מנקודת מבטו של בחור שסובל מבעיהמוזרה של פגיעה במוח, דבר שגורם לו להתפרצויות פתאומיות של כעס על דברים טריוויאלים כמו תפיסת מקוםומחלה נדירה שהסוף שלה הוא עיוורון.
זה נפתח במונולוג על הילדות, כשביום בהיר אחד מתחוור לו שיש איזה בעיה במוח שהסיפטומים שלה הם התקפי זעם, חוסר שקט ומניה, מה שגורם לו להיות אאוטסיידר ולהתבודד משאר החברה שלא ממש מקבלת אותו בסובלנות.
לאחר מכן, עם הזמן מתגלה ליקוי בראייה שבהדרגה יגיע יד לאי יכולת לראות בכלל. האחרון , שנודע לו תוך כדי הלימודים סתם את הגולל סופית על
האפשרות של השכלה על תיכונית מכיוון שהוא כרוך בקשיי למידה.
זה ממשיך באין ספור נסיונות התאבדות, חלקם קצת ביזאריים (עם שמיכה!? והכנסת הראש באמבטיה). יש התייחסות ספציפית להנ"ל מאיך זה מתחיל ועד
לסוף האקט. מיתר לציין שבסוף כלמעשה כזה , הוא מגיע לביה"ח ושם קורית אותה רוטינה - תחקור, טיפול, ושהיה, מה שכולל שיחות "מרתקות"
עם הצוות הרפואי.
הסיפור עטוף בתיאורים של מפגשים עם אנשי רחוב ,עובדים סוציאלים, שוטרים, נצידגי ממסדוכו', דמויות שלא בדיוק מקילות עליו את החיים. מה שמראה
שלא תמיד מי שאמור לעמוד לצד מישהו עושה, את זה.
בהמשך מסתבר שאפילו קבוצות התמיכה שהוא לוקח חלקבהם, לא מועילות אלא עושות את ההיפך.
הספר הוא מסמך אנושי מעניין על השתלשלות אנושית קצת פחות , והוא הדיר שינה מעיניי ומעוד אנשים.
מומלץ ביותר
סקירות נוספות אודות מומלץ ביותר