החיים מלווים כמעט מדי יום ביומו בצורך לקבל החלטות מסוגים שונים ובכל תחומי החיים.מהן יש החלטות קלות יותר וישנן החלטות קשות
יותר.איך נוכל להיות בטוחים שקיבלנו את ההחלטות הנכונות וכיצד נוכל לוודא זאת? הרי באוניברסיטאות ישנן פקולטות שלמות המתעסקות אך ורק בשיטות שעל פיהן אדם הגיוני אמור לקבל בצורה חכמה ומושכלת את החלטותיו אך מה לכל זה ולשטף היומיום הבלתי אפשרי שבמהלכו אמורות להתקבל אינספור החלטות? מרבית האנשים מקבלים החלטות על סמך כללי אצבע פשוטים של עשה ואל תעשה ובנוסף הם גם כבר מורגלים למדי בשיטות של לקבל החלטות בשיטה של להמנע מהפסד אפשרי,בשיטה של "מה יותר טוב לי" ,בשיטה של "על מה אצטער אח"כ ולכן ממה כדאי לי להמנע" ובשיטות פשוטות מסוג זה.כעיקרון אלו הן אכן הדרכים הנפוצות ביותר והנכונות לקבלת החלטות. בנוסף רצוי לדעת ולהכיר גם את השיטות העיקריות והנבונות לקבלת החלטות נכונה.להלן הן: איסוף מידע והצלבת מידע אי קבלת ההחלטה בשתי הפעמים הראשונות של החשיבה אלא רק בפעם השלישית (הדבר מנטרל השפעת מצבי רוח וחוסר מבט נכון.כאן כבר יש שלוש נקודות מבט) זהירות בשימוש בדעתם של אנשים אחרים על העניין (יש להם מבנה אישיות שונה ולעיתים טעם שונה שלא יתאים לנו לאחר משעה בדיעבד) הבנה עמוקה של מהן השלכות קבלת ההחלטה ידיעת ההפרדה בין קבלת החלטות בתחומים השונים: החלטות רומנטיות,החלטות אישיות,החלטות מקצועיות,החלטות כלכליות,החלטות עבור אחרים - היות ובכל אחד מן הבאים ישנו סגנון מעט שונה ונקודת מוקד אחרת למאזני המשקל לכאן או לכאן. באופן פשטני נוכל להציג תהליך של קבלת החלטה כתהליך של כן או לא או וכתהליך של שקילת משקולות
מאזניים משני צדדים. יהיו כאלו שאף יתמכו בשיטה של רישום על דף של יתרונות וחסרונות. אולם,הבעיה הבולטת בשיטות הללו היא ההתעלמות מן העובדה כי אנשים מקבלים החלטות יותר על סמך הרגש בסופו של דבר ולא על סמך שיקולים הגיוניים - אף כי נראה להם שלא כך הדבר. כעיקרון,אם כבר אדם מגיע לצומת של קבלת החלטה כמובן שעליו להיות מלווה בתחושת הבטן שלו וגם בשיקולי הלב שהם אינם ניתנים למדידה - אולם הטכניקה הנכונה לעשות זאת היא לדמיין כפות מאזניים רבות המיטלטלות על חבלים הקושרים אותן מלמעלה לנקודה אחת של ידיים מחזיקות בפקעת החבלים. על כל אחת מן המטוטלות הללו ישנה כף מאזניים כך שלמעשה אין לנו רק שתי כפות מאזניים של שני צידי מאזניים אלא אפילו 8 או 10 כפות מאזניים המפוזרות על מטוטלות מתנדנדות אנה ואנה הקשורות בקצות חבלים שכולם מוחזקים מנקודה אחת ביד דימיונית.היות וברוב המקרים ישנם אינספור גורמים המטים את כפות
המאזניים כאשר אנו באים לקבל החלטה - אזי נדמיין את כולם מונחים : כל אחד על כף מאזניים משלו.ננסה לצמצמם את כל הדברים ל 8 או 10 עיקריים (לפעמים גם זה יותר מדי). כעת נעצום עינינו וננסה להרגיש את כובד המשקל של כל גורם.נדמיין זאת שלוש פעמים ונסמן כיצד הרגש משפיע עלינו ויחסנו לבעיה.טכניקה זו יוצרת מצב שהדימיון מדמיין מכלכפות המאזניים הללו רק - כ 3- 4 המשוכות יותר בכובד כאילו "יותר למטה". התהליך הוא תת מודע אך ברור מאד. נשתמש אח"כ שוב באותו התהליך ונדמיין שוב (בזמן מעט אחר) את אותו הדבר ושוב פעם נרשום לעצמנו בראש או על ניר את שלוש או ארבעה כפות המאזניים ששקלו יותר מאחרים בדימיוננו.אלו יכולים להיות בדיוק אותם הדברים או דברים אחרים.לאחר כמה פעמים שנשתמש בטכניקה הזו נתחיל להרגיש את סיבות ההחלטה העיקריות שעל פיהן אנחנו באמת מחליטים את ההחלטה. המעניין הוא שכל התהליך הזה יוצר תפיסה חדשה של כל קבלת ההחלטה. היות והתהליך הינו "פתוח" ויצירתי ,והיות והוא אינו מחייב רשימות מסודרות אזי למוח קשה בדיוק תפוס את הדבר כחשיבה מסודרת ועל כן אין לנו את המעצורים הטיבעיים שלנו ואת החששות שלנו.הטכניקה מנטרלת את החששות שלנו והיא יצירתית.היא חושפת מהם הדברים שהכי חשובים לנו מכולם - אף מבלי שנשים לב לזאת.נסו ושימו לב עד כמה הכל מעניין. לעיתים אתם חושבים שאתם מקבלים החלטה לפי שיקולי א ב ג אך אם תנסו את הטכניקה תגלו שכפות המאזניים הכבדות ביותר הינן בכלל של ח ט וגם י. נסו להבין את זה.בהצלחה