הזר

הזר הוא רומן פילוסופי שנכתב על ידיסופר אלג'יראי שכתב את היצירה בזמן שאלג'יר היתה מושבה צרפתית. הספר מבקר את המשפט,הדת והחברה דאז.
מוצגת ברומן דמות חריגה,זרה. הסיפור מתחיל עם מות אמו של מרסו (גיבור הרומן), אולם במקום שיהיה המשך רגשי,שמרסו יתרגש מכך, הוא אדיש לכך לחלוטין ומתייחס לכך כעוד אחד מאירועי היום. הוא נוסע להלוויתה של אמו ובמהלכה הוא מתלונן רבות על החום הנורא והשמש(ולא על כך שאמו נפטרה).אחרי כןהוא מכיר בעבודתו את מרי,שהפכה להיות חברתו אולם הוא אדיש גם אליה.מרסו נתפס כאדם חסר רגישות-אומר שלא יודע אם אוהב את מרי,לא אכפת לו להתחתן או לא להתחתן, לא בוכה על אמו, וכו'.
שכנו של מרסו, רמון, יצא עם אלג'יראית, אולם הואהתעלל בה, הרביץ לה והשפיל אותה. אחיה של הנערה התרעם על כך, ורמון ביקש ממרסו שיבוא איתו לטפל בו. הם לקחו אקדח ויצאו לחוף הים. הערבי דיבר עם חבריו,היה רגוע לחלוטין, הם עברו על פניו והמשיכו ללכת. רמון חזר לדירתו ומרסו המשיך לטייל לבד עם האקדח. בחוף הוא נתקל בערבי, שלף את האקדח וירה 5 יריות(ללא כל התגרות מצדו).
בחלק השני של הרומן (לאחר הרצח) מרסו נלקח לבית משפט, וכששאלו אותו לסיבת הרצח הוא אומר שזה בגלל השמש ובגלל שהיה לו חם. במקום לתחקרו על הרצח וכו'השופט שואל אותואם הוא מאמין באלוהים ועושים לו הטפות דתיות. מרסו מואשם ברצח ונידון למוות. אולם, לתאו בכלא נכנס כוהן דת ששואל אותו שנית אם הוא מאמין באלוהים,אם הוא מתחרט על הרצח וכו', ורומז שאם יגיד שהוא מאמין באלוהים יבטלו לו את גזר דין המוות. מרסו מסרב לעשות זאת ואומר כי הוא רוצה שיתלו אותו ושככל שיותר אנשים יצפו בתלייתו ויקללו אותו, כך הוא ידע שהלך עם האמת שלו עד הסוף(שלא ניסה להיות כמו כולם אלא הבין שהוא זר ושלא רוצה להיות חלק מהחברה הצבועה והמתחסדת הזו).הרומן מסתיים בנקודה זו ולא ברור אם אכן הוא הוצא להורג.