ביהדות קיים איסור ליצור אלילים, דמויות ולצייר תמונות. ביסודו של איסור זה טמון העיקרון הבסיסי ביותר של היהדות, לפיו כל מה שאנו רואים הוא רק פרי דמיוננו. חכמת הקבלה שהיתה מוצפנת במשך אלפי שנים, מתגלה בתקופתנו לאנושות ומסבירה לכל המתעניין כי אין כלל מציאות, פרט לכוח המכונה "עצמותו", הכוח העליון. תמונת העולם שהאדם רואה היא למעשה פעולת אותו הכוח על החושים של האדם. תמונת העולם שלי משתנה בהתאם לאיברי החישה, ולתכונותיו הפנימיות של האדם. כל תחושותי הנן סובייקטיביות. באיברי תחושה אחרים, למשל של חי-זר, ייראה "העולם" שונה לחלוטין. יתכן שאיברי התחושה שלו שונים עד כדי כך, שהוא אמנם קיים "כאן", אך במימד אחר, ובלי להתנגש בנו באותו המרחב. כל זה נאמר רק לשם הבהרת העובדה, כי כל תחושותינו הן אישיות, ועשויות להשתנות בחלוף הזמן. ככל שתכונותיו של
האדם מתקרבות לתכונותיו של הכוח העליון, הולכת התמונה הדמיונית של "העולם שלי" ומתקרבת לאמת והעיוות במציאות הנוצר ע"י תכונותיו האנוכיות של האדם קטן.
הכול נמצא באדם, בתוכו. מחוצה לו כאמור נמצא רק הכוח העליון, הבורא, שאינו מורגש בשום צורה. מה שאדם מרגיש הוא רק השפעה עליו עצמו, על אברי התחושה שלו, מצדו של הבורא. רק לפי תוצאת התחושות האלה, יכול האדם לנחש את מהות הבורא; ליתר דיוק לא "מהו", אלא כיצד הוא מתראה לאדם, כיצד הוא רוצה שירגישו אותו.
לכן לימוד הקבלה חייב להיות מכוון נכון, כלומר המחשבה צריכה להיות ממוקדת על כך, שנלמדות התכונות הפנימיות של האדם, אשר עדיין נסתרות ממנו.
כל העולמות, כל אותם פרצופים, ספירות, שמות, כל מה שמתואר בקבלה כל זה קיים באדם עצמו, ויתגלה בו על פי מידת תיקונו. האדם יגלה בתוכו את משה ואהרון, דוד המלך, וכן מלאכים, רשעים וצדיקים; את דרגות ההשגה הנקראות "ירושלים", "בית המקדש" וכו'. כל מילות התורה מדברות על כוחות האדם, ועל רמות התחושה של האדם את הבורא. כדי להרגיש את התמונה האמיתית של העולם, עלינו לשאוף, תוך כדי קריאת ספרי הקבלה, למצוא בתוך עצמנו את מה שעליו אנו קוראים בספר, שכן כל מה שכתוב קיים כבר בתוכנו, אך טרם נחשף.
בהתאם למידת השינוי הרוחני של האדם, הוא מתחיל להרגיש בתוכו את כל אשר מתואר בספר שממנו הוא לומד. מכאן החשיבות הרבה המיוחסת ללימוד ממקורות קבלה אמיתיים: "זוהר" (רבי שמעון בר יוחאי), כתבי האר"י (האלוקי רבי יצחק לוריא), וכתבי הרב יהודה אשלג (בעל הסולם).
השינוי הרוחני שהאדם עומד לעבור הוא אחד הנושאים, שעליהם כתבו חכמי הקבלה, ודבריהם לא היו מועטים. רק לפיהם ניתן להשיג בדרך הבטוחה ביותר תיקון של תחושות, הרגשות ותכונות, ולהגיע לידי התעלות רוחנית.
רק מתוך המחשבה המכוונת כלפי פנים, כלפי שינוי התכונות שלנו, כלפי חיפוש הבורא בתוכנו, רק במקום הקריאה הפשוטה בתורה, מתגלה ה"תורה תבלין", התורה כשיטה בעלת כוח של תיקון, הנקראת "סם החיים", כיוון שהיא מזרימה באדם את תחושת הבורא, את אור הנצח והשלמות.
לימוד בספרים האמיתיים של הקבלה, מושך את האור, "המאור המחזיר למוטב", ואז הבורא נחשף ומטרת הבריאה נגלית.
מסע לעולם עליון הוא מדריך ייחודי לרוחניות. הרב לייטמן מבסס את דבריו על המקורות האותנטיים של הקבלה וספר הזוהר. הספר מכיל בראשיתו הסבר מפורט על תהליך הבריאה ע"פ חכמת הקבלה וכן עשרה שיעורי קבלה למתחילים בסופו.
סקירות נוספות אודות מסע לעולם עליון