יין בארץ ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט , חיפוש
היין בארץ ישראל היה תמיד חלק בלתי נפרד מה היסטוריה של ארץ ישראל . באגן הים התיכון המזרחי נפוצה ה
גפן כבר ב תקופת הברונזה . ה כרם הראשון מיוחס ל נח "ויחל נח איש אדמה וייטע כרם ויישת מן היין וישכר" ( בראשית ט' פס' י"ח).
ה גפן נחשב לאחד מ שבעת המינים המאפיינים את הארץ. מצוות
שתיית ה יין (במידה) הינה חלק בלתי נפרד מה יהדות . החל מ קידוש ליל שבת וארבע הכוסות ב ליל הסדר ועד מסורת ה עדלאידע ב פורים . זאת בניגוד ל איסלאם האוסר על שתיית אלכוהול לחלוטין ולפלגים מסוימים ב נצרות שיוצאים נגד שתיית היין מחוץ לטקס ה מיסה .
במהלך השנים הפך ה גפן לסמל ארצישראלי. סגנון הבנייה החד קומתי שטוח הגג איפשר לבעלי הבתים לטעת גפן אשר השתרג על סוכה שנבנתה על הגג ויצר צל נעים ופרקטי, רבים בארץ התנסו בהכנת יינות ביתיים מהפירות אותם גידלו, הטעם של אותם יינות בוודאי לא היה ערב לחיכנו כיום, אך עליו הייתה גאוות המקומיים. מלבד זאת
גתות לדריכת ענבים המעידות על כרמים גדולים הן תגליות ארכאולוגיות שכיחות בארץ ישראל בכל תקופה שהיא. גתות רבות מתקופת בית המקדש פרושות בדרום הארץ, ידוע על גת מ
התקופה ההלניסטית בצפון תל אביב , גת מ התקופה הביזנטית ב לוד וב ראשון לציון ועוד. (ברושי , 1985). באזור ההר הפכה גפן היין לגידול מרכזי ובמרחב זה נותר אלפי גתות במגוון צורות. במהלך התקופה הביזנטית התפתחה תעשיית היין בערי הנגב. שרידי כרמים המבוססים על מי שטפונות ונגר עילי פרושים בהר הנגב. ובערים דוגמת עבדת ו שבטה נתגלו מבני גתות משוכללים וגדולים. מקורות תלמודיים מאותן
שנים מזכירים עשרות סוגי
יין.
בתקופה החדשה של היישוב , החל מאמצע המאה התשע־עשרה , שימש הגפן כענף חקלאות חשוב במושבות של הברון רוטשילד וחברת פיק"א . לא בשל איזשהו יתרון כלכלי, שכן ענפי חקלאות אחרים היו דחופים יותר לכלכלת היישוב, אלא בשל יתרון תדמיתי שעזר לקשר בין יהדות אירופה העשירה והתורמת לבין העשייה הציונית להפרחת השממה. ב־1870, עם ייסוד מקווה ישראל , הוחל בגידול מסודר של גפנים וייצור יין במפעלים.
בשנת 1887 הוקם היקב ב ראשון לציון , שבמשך שנים רבות היה הגדול מסוגו ב ארץ ישראל . היקב תרם רבות להתפתחות ה מושבה , אבל שנים אלה בתולדותיה מתאפינות במאבקים מרים בין פקידי הברון רוטשילד , שהתנכרו להם עד שהגיעו הדברים, ב- 1887 , לידי מרד ממש. יקב נוסף שפעל בשיטות צרפתיות הורם ב זכרון יעקב . מרגע פתיחתם ועד מלחמת העולם הראשונה הפך היין למוצר החקלאי המוביל של היישוב היהודי בארץ ישראל. לאחר קום המדינה, הוגדל השטח שהוקצה לכרמים וליקבים הוותיקים ששוכללו התווספו גם יקבים חדשים ב בנימינה , פתח תקווה ומקווה ישראל.
עם התפתחות ענף היין בעולם החדש ובעיקר ב ארצות הברית ו
סקירות נוספות אודות יקב