למונט הסוציולוגית חוקרת במחקרה את עולם העבודה של מעמד הפועלים כפי שהם מבינים אותו. באלו קריטריונים הם משתמשים על מנת להבחין
בינם לבין עובדים אחרים (Boundary Work- מי ששיך לנו מבחינת הערכים ומי שמודר מהקבוצה שלנו) ועל מנת לקבוע גבולות מעמדיים וגזעיים (אלו נסיבות או תכונות של המעמדות והגזעים גורמים לנו להכיל אותם בקבוצה שלנו ואלו נסיבות או תכונות גורמים לנו להדיר אותם מקבוצתנו).
למונט ראינה עובדים מהצווארון הכחול והצאוורון הלבן הנמוך בארה"ב ובצרפת, שיש להם עבודה יציבה, הם בעלי תעודת סיום מבית ספר תיכון, אולם אין להם תואר של קולג'. משמעות הדבר שהם נתקלים במכשולים קשים בהשגת עבודות. יחודו של המחקר שהוא בודק הן את
הרפרטואר התרבותי בהקשר לעולם העבודה של אנשים השייכים "לקבוצת הרוב" בארה"ב ובצרפת והן את הרפרטואר התרבותי של אנשים השייכים "לקבוצת המיעוט" בארה"ב ובצרפת, תוך שימוש בהשוואה בין הקבוצות בתוך הארצות והשוואה בין הארצות. נערכו 150 ראיונות בסה"כ שכללו 4 קבוצות: עובדים לבנים בארה"ב, עובדים שחורים בארה"ב, עובדים צרפתים לבנים, ומהגרים צפון אפריקאים בצרפת.
הראיונות נערכו בתחילת שנות ה-90 כאשר היו שינויים במבנה התעסוקתי; התגברות מגמות של גלובליזציה, חוסר ודאות כלכלית, עליה באבטלה, וצמצום המגזר היצרני בו עובדים העובדים ממעמד הפועלים, במקביל להתרחבות של מגזר השירותים אליו נקלטים עובדים פרופסיונלים ופרופסיונלים למחצה.
המרואינים בספר הדגישו את אמות המידה המוסריות המבדילות אותם מן האנשים האחרים. בארה"ב אנשים שמו דגש על משטור עצמם: עבודה אתית ואחריות. למשל כבאי אחד שרואין החשיב את עצמו לחלק מן האליטה, משום שהוא עושה משהו שאנשים אחרים לא עושים הוא מציל חיים. הדגש בעולם העבודה היה להיות ישר עם אנשים אחרים, ולהגיד להם את מה שאתה חושב, בניגוד למחקר קודם בו מנהלים סברו שבעבודה יש להימנע מקונפליקטים ולהיות בעלי אורנטציה לקבוצה. העובדים שמים דגש על מסורות מסורתיות; הערכת עקרונות של כבוד משפחה, סמכות דתית, צניעות ושליטה על אימפולסים, ומאבק נגד האלימות בסביבה. האפריקאים האמריקאים מעריכים גם עקרונות של משטור עצמם ודאגה לאחרים.
למונט היא סוצילוגית תרבותית. במחקרה היא מתמקדת רבות ברפרטואר התרבותי ועושה אבחנה אנליטית בין הרפרטואר למבנה. למונט מתיחסת בכל ארבעת הקבוצות הנחקרות לרפרטואר התרבותי של כל קבוצה, ובנוסף היא מתיחסת לרפרטואר התרבותי הבולט בארה"ב ובצרפת (בארה"ב דגש על ניאו-ליברליזם ואינדיבידואליזם. בצרפת דגש על סוציאל דמוקרטיה וזכויות אזרחיות). היא מראה שקבוצות מושפעות מהשיח הדומיננטי בארצן, אך יש גם השפעה מבנית של מיקום הקבוצה מבחינה מעמדית וגזעית. מיקום זה יכול להחליש את השפעתו של השיח הדומיננטי. למשל השחורים בארה"ב נותנים הסברים מבניים לעוני בארה"ב, ושמים דגש רב יותר מהלבנים על קולקטיביות וטיפול באחרים. גישתה של למונט היא גישה רב משתנית השוואתית ודומה לוובר. היא מספקת הסברים תרבותיים, מבניים, מוסדיים והסטוריים להבנת הקריטריונים השונים בהן משתמשות הקבוצות. למשל, הצרפתים תוחמים גבולות חזקים יותר כלפי
המהגרים מאשר האמריקאים. בעקבות מלחמת אלגי'ריה והשנים בהן צרפת שלטה שליטה קולוניאלית באלג'יריה. בניגוד לכך בארה"ב היחס כלפי המהגרים הוא טוב יותר, ארה"ב היא ארץ החלומות ופתוחה לקליטת מהגרים (נכון עד ספטמבר 2001).
המחקר של למונט מראה שהבדלים גזעיים ומעמדיים באים לידי ביטוי באופן שונה בארצות שונות. מחקר זה מפריך את המיתוס של האנטגוניזם בין לבנים לבין שחורים כאוניברסלי, ומראה שבצרפת היחס לשחורים הוא טוב משום שהם נחשבים נוצרים. יחד עם זאת, ראוי לציין שהמחקר של למונט הוא תלוי הקשר הסטורי. שינויים מבניים, מוסדיים וגלובליים יכולים לשנות את הקריטריונים של התיחום. למשל לאחר ספטמבר 2001 יתכן כי היחס כלפי המהגרים בארה"ב יהפוך לשלילי יותר. כמו כן יכול להיות שאם מספר השחורים בצרפת יגדל מבחינה דמוגרפית יהפוך היחס כלפיהם לשלילי יותר.
ספר מומלץ עם דוגמאות רבות ומעניינות ממוסר העבודה של הקבוצות השונות בארה"ב ובצרפת, תוך תשומת לב לפרטים הסטוריים, תרבותיים ומבניים.