.
"מערבה מכאן"-הודו נפאל ירושלים
"מערבה מכאן" זוהי סיסמת חיים עבור אלפי צעירים שמאסו בשגרת חייהם המודרנית,המנסה לפתור את השאלה 'איך לחיות' וביקשו
להפוך אותה לפסיפס ארוך ובלתי פוסק של שמחה ואושר.זהו סיפור חיים על מחפש נועז ששמו רוני.חלקו הראשון של הספר מספר על רוני הילד,שנולד למשפחה מבוססת שגרה בעיר תל אביב. רוני נולד עם תאומה ששמה רונית.למרות שרונית תאומה שלו, היא שונה מאחיה לגמרי-בחיצוניות וכן באופי.רונית נמוכת קומה,בעלת גוון עור בהיר,שיער בלונדיני חלק ועיניים ירוקות,גדולות ורציניות,שיש בהם רצינות וכובד ראש.ואילו רוני,גבוה,בעל גוון עור שחום,שיער חום מקורזל,עיניים שחורות יוקדות,שפתיים שתמיד מחייכות,ומוח שמאה שדים היו נמצאים בו.היועץ שבבית ספרו של רוני ידע לקרוא בכף היד(כירולוגיה)והחליט לנתח את כף ידו,ואת אישיותו של רוני,ומה שגילה היה שהוא רואה שינוי,מפנה.הילד עשוי לחרוג ממסלולי השגרה..בהמשך,רוני התגלה כתלמיד מבריק והועבר לתיכון למחוננים שעסק בהכשרת דור התעשיינים הראשון של ההיי-טק הישראלי.גם שם הוא הצליח מאוד.שכאשר סיים את שנתו האחרונה החליטו להמליץ עליו לחיל המודיעין של צה"ל,כדי לאייש את המערכת המורכבת הזו.לאחר שסיים את הצבא בהצלחה.החליטו הוא וחבריו לנסוע למזרח- להודו למספר שבועות,כמו עוד אלפי צעירים "שמחפשים את עצמם".ביום האחרון לטיול רוני פגש 'יוגי' זקן שגרם לו להחליט להישאר ולחפש משמעות לחייו.בהמשך טיולו במזרח החליט לעשות "טרקים" (מסעות) בהרי ההימלאיה.יום אחד היה סערה במהלך "טרק" ,שכמעט עלתה לו בחייו,לפתע ראה קבוצת אוהלים, שבתוכם היו נזירים בודהיסטים.הם הצילו את חייו והוא נשאר שם 3 שנים,מסוקרן לפתור את ייעודו ומשמעות חייו.מורהו הנזיר-אייאנג טולקו שהיה מדריכו לימד אותו מנטרות,ויוגות למינהן.וכן שלווה ואושר שממשיכים בשלבי החיים גם בהתמודדויות קשות.אך יום אחד קרה משהו שגרם לרוני לחשוב אם זו הדרך הנכונה.מה שקרה הוא שפרצה שריפה ששרפה את האהלים וגרמה למשבר קשה בקרב הנזירים.דבר זה גרם לו להבין שכשמגיע המבחן האמיתי ויש משבר שצריך להתמודד איתו הנזירים לא מסוגלים לכך.כלומר,כל מה שלימדו אותו-לא תקף.הוא עזב את המקום והחליט לחזור לנקודת ההתחלה, הוא חזר להודו שם פגש בבית הכנסת(שפעם ראשונה הוא וחבריו החליטו לוותר על הביקור בו) יהודי ששמו יגאל,שגרם לו להבין שלא צריך ללכת רחוק כדי לחקור את השאלות שמקננות בו-מה משמעות חייו,מטרת חייו.ואיך לחיות.לא צריך ללכת לארצות המזרח,אלא אתה יכול לקבל את התשובות לשאלותיך ביהדות. בחלק הזה של הספר מלמד אותו יגאל כל מיני דברים ביהדות שאף פעם לא נתקל בהם למרות היותו בן לעם היהודי. הוא כל כך הופתע מהתשובות הטובות ומההוכחות המספקות עד שהחליט לכתוב שיר שמסכם את כל מה שעבר:נדדתי מזרחה רחוק ועמוק.רציתי לדעת היכן...מאת האמת,לא יכולתי לחמוק, נסעתי-מערבה מכאן...\ מערבה מכאן-בטבורו של עולם,עטורה בשרשרת הרים, חשופה לעין כל וכוחה נעלם,עומדת בירת הערים\ העיר "שחוברה לה יחדיו" עיר אלוקים ואדם.זה רק גופה שנשרף,וקטנו מימדיו.אך ליבה מעולם לא נדם! \וכמו "האובדים מארץ אשור",אבוא גם אני הקטן."ביום ההוא יתקע בשופר... כלהב בלב השטן.\ארכין את ראשי ואקוד קידה,הן-זוהי ירושלים...היא לא תכעס היא לא מקפידה,על-"הנידחים מארץ מצריים"...\ אטה את אזני-אל נגינת האבנים,ואשמע את הקול מנסר.רחל ,רחל,עוד ישובו הבנים,קול אומר ומבשר...\את ארובות עיני אפקח ואביט אל השמים.בין קרעי ענן צח תביט ירושלים.\ירושלים של מעלה-תפרוס את זרועה,אל יד חיוורת קטנה. וזו מצידה, תושיט כף רעועה את עצמה תקבל במתנה.\ אף אני אושיט אל שתיהן בתקווה יד חרוצהמחיפוש .אולי קצת אזכה לטעום קצת שלווה.הלוואי יחליק החספוס.\אם אשכח לחפש-אשכחך ירושלים...אך אוי,כי אז לא אדע.היכן לחפש? איה שער השמים? אצעד אל ה"לא נודע"...\ ולכן עוד אחתור ואוסיף לחפש,אך הפעם ידעתי היכן.את מקל החיפוש לא אזנח לעולם נסעתי מערבה מכאן..."(רוני כתב שיר זה בהיותו בהודו,שישראל-ירושלים מערבה לשם...).
פורסם ב-: אוגוסט 08, 2006
ביקורות ותקצירים נוספים בנושא ספרים
סיכומים נוספים של Anonymous
More