הבית על אגם הירח

פאבריציו הוא מתרגם איטלקי ממורמר. הוא בא מבית עשיר, אך השקעות פזיזות של אביו במיזמים הזויים הביאו לירידת המשפחה מנכסיה. פאבריציו נאלץ לתרגם למחייתו ספרים שאינם מעניינים אותו כהוא זה. את התרגומים הוא מפרסם בהוצאה לאור של מאריו, בנו של השוער בבית הוריו של פאבריציו, שהתקדם ועשה חיל בעסקי ההוצאה לאור. גם בעיניינים הרומנטיים יש לפאבריציו קשיים. חברתו פולביה, אישה יפה ורבת פעלים, רוצה להתמסד ולהקים בית ומשפחה, אך פאבריציו החששן שאינו מצליח לעשות את צעדיו בעולם, לא יכול להביא את עצמו להתחייב, גם לא לאישה אותה הוא כל כך אוהב.
יום אחד נתקל פאבריציו בקובץ רשימות של מבקר תרבות וביניהן ביקורת קצרה על ספר בשם 'הבית על אגם הירח'. הספר נכתב על ידי סופר אוסטרי עלום בשם פרנץ אובהופר לפני כמעט כמאה שנה והודפס בעותקים בודדים בלבד. בפרץ אנרגיה מפתיע מחליט פאבריציו לנסות ולאתר את הספר. הוא משוכנע שתרגומו של ספר נשכח שכזה יקנה לו את ההכרה והמעמד בהם הוא חושק כל כך.
הוא מגייס את כספי המסע לוינה מפולביה, חברתו, מבלי לספר לה את סיבת הנסיעה. הוא מסתיר את נסיעתו גם ממאריו, חברו הטוב ובעל ההוצאה לאור, משום שהוא חושש שהנ"ל יקדים אותו במציאת הספר ויזכה במקומו לתהילת עולם. במהלך המסע ההזוי לוינה חששותיו מתגברים ומתעצמים והוא הופך לפרנואיד של ממש.
בסופו של דבר, מוצא פאבריציו עותק של הספר ומתחיל בתרגומו. מלאכת התרגום מתגלה כקלה וזורמת. גם יחסיו עם פולביה משתפרים והוא מרוצה מכך שהיא מתגוררת בביתו ודואגת לצרכיו בזמן שהוא שוקד על מלאכת התרגום. הספר יוצא לאור ועל פי כל ציפיותיו הוא אכן מתקבל בתשואות בקרב הקוראים והביקורת. מאריו, חברו הטוב והמוציא לאור מרוצה מאוד מהתוצאה ומבקש מפאבריציו לכתוב את הביוגראפיה של מחבר הספר המקורי, פרנץ אובהופר. פאבריציו מוכן ומזומן למשימה. יש בידיו כמעט את כל החומר הרלוונטי שאסף עוד בביקורו הראשון בוינה, בחיפושו אחר הספר. לקראת סוף כתיבת הביוגראפיה מגלה פאבריציו כי חסרה לו אינפורמציה חיונית - שלוש שנותיו האחרונות בחייו של אובהופר, שבהן כתב ופירסם את הספר 'הבית על אגם הירח'. אותו ספר שתרגומו הביא לפרסומו של פאבריציו. פאבריציו אובד עצות ובצעד דרמטי מחליט להמציא את שנותיו האחרונות של אובהופר. הוא ממציא לאובהופר אהובה בשם מאריה לטנר, שבעקבות הרומאן איתה כתב אובהופר את הספר.
כאשר פאבריציו מפרסם את הביוגראפיה, אפילו הוא לא מאמין שהיא עולה בהצלחתה על הספר המקורי. כולם קוראים אותה. כולם משבחים אותה. כולם מעריצים אותה, ובמיוחד את מאריה לטנר. הדמות שהמציא פאבריציו בתרמיתו הגדולה מקבלת חיים משל עצמה. היא מופיעה בפרסומות, היא מקבלת עמודי שער בעיתונים, אפילו מסריטים עליה סרט. הדמות הבדויה הופכת לתופעה הגדולה מהחיים. יום אחד, מתקשרת אל פאבריציו אישה הטוענת כי היא נכדתה, ומזמינה את פאבריציו לבוא ולקרוא את המכתבים שהחליפה עם אהובה פרנץ אובהופר. פאבריציו, המשוכנע שהאישה מנסה לסחוט אותו, נוסע אליה עם תוכנית פעולה. אך משהו משתבש, הוא נכנס אל ביתה ונקלע אל עולם הזוי שבו המציאות והדמיון מתחלפים, והוא נשאב אליו עד הסוף המר אותו לא אספר כאן מחשש שאהרוס את לחוויית הקריאה של ספר מעולה זה.