הסיפור מספר על יעקב, בן לשני הורים ניצולי שואה ילידי פולין שמחליט בוקר אחד לעזוב את חייו העמוסים והגדושים תעסוקה, את משפחתו
ואת חנות הבגדים המצליחה שלו ולצאת אל הכפר הפולני בו גדלו
הוריו. הוא אינו יודע מה הוא מחפש שם, הוא אינו יודע מדוע הוא רוצה לנסוע לשם ולמה דווקא עכשיו אבל הוא יודע שזה מה שהוא הולך לעשות למרות כל ניסיונות ההסתה מצד מכריו ומשפחתו.
יעקב מגיע לפולין ולוקח מונית אל הכפר הנידח שידובצ'ה בו גדלו הוריו. הדרך לשם דרך אפר והמונית מתקשה לעבור שם והנהג ממהר כמה שיותר להוריד אותו ולהסתלק משם. נהג המונית מוריד אותו ליד ביתה של מגדה, אישה פולניה שחיה עם בתה אשר בעלת פיגור שכלי. יעקב סיכם את התארחותו בביתה תמורת תשלום.
יעקב מתחיל להסתובב בכפר ולהיזכר בכל הסיפורים שהוריו נהגו לספר לו כשהיה קטן. על הבית שלהם, על האיכרים, על הנהר שבו נהגו לעשות תשליך, על החנות שהייתה להם ועל היופי והשקט של הכפר בו נולדו וגדלו.
יעקב מגלה שמגדה, אצלה הוא מתארח, עבדה בילדותה אצל סביו בחנות ובילתה את רוב זמנה אצלם בבית. היא נדהמה למראה יעקב, נכדם של האנשים שאותם כל-כך אהבה ואיתם בילתה את רוב ילדותה.
את הזיכרונות והסיפורים על הדברים הנוראים שקרו יעקב שומע מפיה של מגדה. הורי חסכו ממנו את הזיכרונות הלא נעימים של חייהם הקודמים בפולין. מהשיחות עם מגדה יעקב גילה שאת היהודים החיו בכפר תושבי הכפר קיבצו בבית הכנסת שלהם והעלו אותו באש. מתוך משפחתו רק הוריו ניצלו, הם התחתנו זמן קצר לפני האירוע הנורא.
השמועה אודות יעקב, היהודי שחזר לכפר עוררה יחס עוין ומבטים חושדים בכל פעם שראו את יעקב מסתובב בכפר. תושבי הכפר תמיד חששו שהיהודים יחזרו לכפר לדרוש את רכושם בחזרה שאותו הם בזזו וחילקו ביניהם. למרות שבכל הזדמנות הזכיר יעקב כי הגיע לכפר רק כדי לראות היכן חיו הוריו תושבי הכפר המשיכו להסתכל עליו במבטים חושדים.
יעקב נשבה בשקט ובנוף הירוק והקסום של הכפר ולאט לאט הוא למד גם להכיר את מגדה ומשהו רומנטי ופיזי התפתח ביניהם לאחר שבתה נסעה אל דודה שגר בהרים.
יעקב מבקר בבניין
המועצה בכפר ומגלה שהמצוות של כל יהודי הכפר נעקרו וכעת הן משמשות כריצוף לרחבת המועצה. יעקב מדבר עם ראש המועצה ומציע לקנות את המצוות. לאחר מספר ימים כאשר ראש המועצה מדבר עם שאר חברי המועצה יעקב מחליט שהמחיר שנקבע עבורן, כ-10,000 דולר הוא גבוהה מדי ומחליט לא לקנות אותן. הדבר מכעיס יותר את אנשי הכפר מכיוון שהם כבר חשבו שהיהודי הזה שבא לבקר הולך לכסות להם את כל חובותיהם.
יעקב מחליט שהגיע הזמן להתקשר הביתה ומגלה שבתו מאושפזת במצב קשה. הוא מחליט שהגיע הזמן לנסוע חזרה לארץ. לפני שהוא נוסע הוא מספיק להשתתף בקטטה במסבאה שבכפר עם איכר מקומי ושיכור לאחר שהתפתח ביניהם ויכוח אנטישמי שבוא ניתן לראות שהדעות הקדומות של אנשי הכפר כלפי היהודים לא השתנו כלל והם היו יהודים בכפר כנראה היה קורה להם אותו דבר נורא בשנית.
יעקב משאיר למגדה כסף רב שיעזור לה בטיפול בביתה ובהחזקת המשק ונוסע חזרה לארץ.
יעקב גילה חיים חדשים שהיו חבויים בתוכו זמן רב, עולם שלהם של הוריו אשר אותו לא רצה לגלות בצעירותו ורק כעת לאחר שהוריו מתו הוא מגלה את מה שהם השאירו בתוכו, את עולמם הישן שבו יעקב התאהב במהלך ביקרו בשידובצ'ה.