עלילת הרומאן מתרחשת בעיר חיפה – עיר מעורבת, בה חיים
יהודים וערבים זה לצד זה.
רוב פרקי הרומאן מוקדשים לתיאור
יממה אחת בחיי הדמויות. בפתיחת הספר
נחשפות הדמויות וכן הבעיה המרכזית שעומדת בבסיס היצירה: מערכת היחסים
הטעונה בין
יהודים וערבים. על רקע זה, בולטת דמות הגיבורה המספרת – הודא,
הסובלת ממועקה נפשית עקב היותה רווקה בת 30, בתולה, אינטיליגנטית הנקרעת
בין שני העולמות: העולם הערבי והעולם היהודי.
משפחתה של הודא היא משפחה ענייה, והודא מפרנסת
אותה. אחותה מרי, צעירה
שובבה ותוססת, המונעת על-ידי יסוד ארוטי חזק. מחפשת מקום עבודה, אך אינה
מוכנה לשנות את הרגלי חייה המתירניים לצורך כך. בביתן מתגורר עמן הסבא
אליאס הסובל ממחלה חשוכת-מרפא ומתמודד עם המציאות המורכבת באמצעות הומור.
האם, שהתאלמנה בצעירותה, נפרדה מאחיה, שנמלטו לירדן וללבנון, והיא מוסיפה
להתרפק על זיכרונות עושרה האבוד של המשפחה. משפחתה הנוצרית של הודא מנותקת
משאר תושבי השכונה, ואין היא שומרת על קשר גם עם קרוביה בכפרי הגליל
המערבי. המשפחה היא מעין מיעוט נוצרי בקרב יהודים.
הודא, שדחתה את
אהבתו של בהיג', עורך-דין ערבי, כמהה לגבר, ומצוקותיה הרגשיות באות לידי
ביטוי פיסי: כאבי גוף פוקדים אותה, והיא מרבה לחוש חולשה. היא עובדת
במשרד-נסיעות מקומי והעובדים במקום מתחשבים במצבה הפיסי והנפשי ונמנעים
מלהטיל עליה מטלות קשות. הודא מעידה על עצמה שהיא משתדלת להיות ישראלית
יותר מהיהודים עצמם. חבריה לעבודה המחבבים אותה מאוד, מעניקים לה מתנת
יום-הולדת: ספר שירה מאת המשורר יהודה עמיחי.
מרי, אחותה של הודא, נכנסת להריון מזוהיר, ערבי בנו של אבו-נחלה
העשיר בעל העסקים המפוקפקים, שבדירתו השכורה מתגוררת המשפחה. הסבא אליאס
והאם אינם מוכנים לתת את בתם מרי לאישה לזוהיר המוסלמי, בנו יחידו של
העבריין אבו-נחלה. כדי להסתיר את עובדת ההריון וזהות האב, מסכימה מרי
להשתדך לווחיד, קרוב משפחה הנופל ממנה בהשכלתו ובחוכמתו. היא מצליחה
בעורמתה לגרום לווחיד לחשוב, כי הוא אבי התינוק שברחמה. בחדר על
גג בית המשפחה משתכן אלכס, עולה חדש מרוסיה – נגן חצוצרה. הוא הופך במהרה
להיות מושא הזיותיה המיניות של הודא, עוד בטרם הכירו ממש. היא מדמה את
עצמה למי שיושבת בכלא – כלא הבדידות. היא חוששת שתשוקותיה יביאו אותה עד
כדי טירוף. אלכס נחלץ לעזרת המשפחה כאשר זוהיר מאיים עליה, וכך נרקם הקשר
בינו לבין הודא. התקרבותם איטית, הודא מלמדת את אלכס עברית והוא נהנה
ממטעמיה של אמה. אהבתם מסלקת את מכאוביה ואת חרדותיה של הודא, אך מערימה
קשיים אחרים: הודא, אמנם תלושה בסביבתה הערבית, אך נפילתו של בן-המשפחה,
חיסאם הפלשתיני, בלבנון שולחת אצבע מאשימה אליה, המתרועעת עם יהודי.
אבו-נחלה לועג למשפחה שמצד אחד זוכה בכבוד על קרבתה לגיבור שנרצח בידי
ישראלים ומצד שני זוכה בחתן יהודי. הודא מעלה אפשרות להתגייר בכדי לממש את
אהבתה עם אלכס. בעיני הבוס שלה בעבודה, בועז, נראה הדבר מיותר ופסול
מיסודו. אמו של אלכס, לא דוחה את אפשרות נישואי בנה לערביה אלא רוגזת על
עצם העניין שנעשה מאחורי גבה ונתפש בעיניה כמזימה לפגוע בה עצמה.
אלכס מודיע שעליו לצאת לחודש מילואים. הודא חרדה לשלומו. היא מבקשת את
ברכת הסב לכוונת הנישואין. הסבא מסכים. הודא מגהצת את מדי הצבא של אלכס
ואומרת לו שהרבה גברים ישראלים שלבשו מדים כאלה הרגו ערבים. היא גם מודעת
שאלכס, כשילבש מדים אלו, יהפוך מטרה לכל חייל ולוחם פלשתיני. אלכס שב
בשלום מהמילואים, הביא לקבורה את אביו שמת והגיש טיפול לאמו החולה. זמן מה
לאחר מכן, פרצה מלחמת לבנון. אלכס גויס שוב. הודא נקרעת בין דאגתה לאהובה
– החייל היהודי לבין כאבה על בני עמה הנפגעים בלבנון. כשאלכס נופל בלבנון,
הודא שמגלה שהיא בהריון ממנו, מבקשת להפיל את העובר מתוך חישוב שכלתני
וקר. בעומדה ליד קברו היא חושבת על עתידו של הילד. היא חוששת שהוא יהיה זר
בין ערבים ובין יהודים.