אנה
פראנק הייתה נערה יהודיה שנולדה בפרנקפורט שבגרמניה ב- 12 ביוני 1929. בהיותה בת ארבע נמלטה עם
משפחתה לאמסטרדם שבהולנד בגלל
עליית הנאצים לשלטון. בהולנד למדה בגימנסיה היהודית. כשנכבשה הולנד ויהודייה החלו להישלח למחנות השמד, נאלצה המשפחה לרדת למחתרת ולהסתתר מפני האיום הנאצי. ב- 9 ביולי 1942 ברחה עם
משפחתה והסתתרה בדירת מסתור שהכין האב.
לאנה פרנק נדמה היה שמרחק של שנים הפריד בין חייה לבין אותו יום א' בבוקר שבו הכל השתנה עבורה ועבור שאר בני משפחתה. מנערה רגילה המבקרת בבית ספר ומתעניינת בלימודים וברכילות ככל הנערות בגילה, הופכת אנה לנערה שחייה עומדים בסכנה והיא נאלצת לחיות במחבוא, בצפיפות, בשקט ובחשש מתמיד מפני מבקשי נפשה. אנה פרנק היתה נערה יהודיה שחיה באמסטרדם בתקופת מלחמת העולם השנייה והספר הזה הוא
היומן שכתבה במסתור עד אשר משפחתה נתגלתה על ידי הנאצים.
באותו בוקר יום א' יצאו בני משפחת פראנק אל מחבואם. אנה ואחותה מרגוט ארזו בילקוט בית הספר רק את החפצים הנחוצים ביותר. הם לבשו שכבות רבות של בגדים תחתונים, בגדים, מעילים, מצנפת ונעליים. אסור היה לראות עליהם שהם בורחים מביתם. בגשם שוטף, רכובים על אופניים הצליחה המשפחה, להגיע מבלי למשוך תשומת לב אל מקום מחבואם לשנתיים הקרובות.
בבניין שימש כבית אריזה, כשרק ספרייה מפרידה בין העולם החיצוני לבין המשפחות המסתתרות, כותבת אנה פראנק את יומנה. היא כותבת אותו כמכתבים אל חברתה הדמיונית קיטי וחושפת בגילוי לב את סיפור חייה בדירת המחבוא. השותפים לדירה הם בני משפחת ואן פלס ופריץ פפר, שאנה קוראת לו אלברט דיסל. אם נדמה כי דבר אינו יכול להתרחש בדירה סגורה אין זה כך, כי אנה הופכת ביומנה כל אירוע פשוט ויום יומי למעניין. היא מתארת את היחסים המורכבים בתוך משפחתה, את היחסים בין המסתתרים בדירה ואת היחסי שלה עם פטר, נער מתבגר כמוה. בין השורות נחשפת המציאות הקשה של החיים בתקופת השואה של יהודי אירופה כפי שאנה מבינה אותה.
היומן של אנה פרנק ניצל בידי אביה ששרד את המלחמה והפך למסמך היסטורי ולספר מופת. כתיבתה של אנה פרנק היא כתיבה של נערה מתבגרת שהחלה את דרכה הספרותית. הדרך הכנה שבה כתבה על נושאים אישיים כל כך מאפשרת היכרות מרגשת מאוד עם נערה חכמה, רגישה, ומוכשרת וגם עליזה למרות נסיבות חייה. אחרי המלחמה הספר הוציא אוטו פרנק, אביה, את היומן בגרסה מקוצרת על ידו. זוהי הגרסה המלאה של היומן שיצאה לאור אחרי מותו. יומנה של אנה פרנק תורגם לשפות רבות, עובד למחזות תיאטרון והוסרט כסרט טלוויזיה וקולנוע.