מי שלא מכיר את יהושע קנז מוזמן לפתוח את ההיכרות עם הספר הזה.
המציאות מועברת בעברית כל כך יפה וקריאה.
הספר מביא תמונת
ריאליטי מבית אבות בולגרי אי שם.
הסיטואציות עצובות
ומצחיקות וגורמות להזדהות עם הקשישים שמבלים את סוף חייהם במוסד זה או אחר.
המציאות היא שכולנו נגיע לאותם מצבים יום אחד, ולכולנו יהיה קשה ללכת לבד
לשרותים, וכולנו נתאהב למרות שנעבור את גיל 70 וכולנו נשאל את אותה שאלה
שוב ושוב. (ושוב).
באחת הסיטואציות קר למישהי בלילה והיא בטוחה שחברתה הקשישה פתחה את החלון
רק כדי לגרום לה לחטוף ברונכיט...הספר מענין לא רק מי שיש לו סבתא פולניה
שמחכה לביקור. ואם במקרה יש לך סבתא אי שם, הספר בהחלט יעודד אותך לבקר
קצת יותר :)
ספר מהנה שמשאיר אחריו מחשבות על החיים ובכלל.