הקיץ של אביה

בסיפור מסופר על ילדה בשם, אביה. היא נמצאת במוסד ואימא שלה חולה. הם שולחים אחת לשניה מכתבים. וכך הם שומרות על קשר. בהצגה שאביה השתתפה בה, כולם אהבו את צורת המשחק שלה. כולם צחקו,. אימא שלה צפתה באותה הצגה והיא מאוד נהנתה לראות איך כולם אוהבים את הבת שלה.
לאחר זמן מה הם המשיכו להתכתב. הייתה הצגה נוספת ובה לקחה הבמאית את אביה לתפקיד הראשי. הגיע הערב, התחילה ההצגה ואימא של אביה באה לראות אותה. אביה, לא יכלה לומר את הטקסט שלה, היא התחילה לבכות וכל הקהל צחק עליה. אימא שלה יצאה מהאולם, כי לא רצתה לראות איך כולם צוחקים על הבת שלה.
לאחר ההצגה, אימא של אביה נזפה בה על שבכתה ועשתה לה בושות. היא הוציאה אותה מהמוסד.
בדרך אל ביתם האם הבחינה שלאביה יש כינים. כשהם הגיעו לבית, האם גזזה את שערותיה של אביה עד שהיא הייתה כולה קירחת. אביה, מאוד התביישה במראה החדש
. במהלך הקיץ, אביה, עזרה לאימא שלה להביא כביסה לשכנים וגם עזרה לה בכל מיני עבודות בית. פעם אחת הביאה, אביה, כבסים לגברת אברהמסון, היא שמעה צלילי פסנתר יפים מהבית של גברת אברהמסון. היא הקשיבה לצלילי הפסנתר ובגלל נביחות הכלבה של גברת אברהמסון הדלת נפתחה. הם הסדירו ביניהם את העניינים של הכסף בשביל הכבסים. אביה דפקה שוב, כי היא רצתה להיכנס ולהאזין לנגינה של גברת אברהמסון. גברת אברהמסון הסכימה ואביה, נכנסה והקשיבה. הילדות שהיו שם צחקו על, אביה, בגלל הקרחת שבראשה. כשחזרה אביה לביתה, אימא שלה דאגה לה מאוד, בגלל שלקח לה הרבה זמן להגיע. אביה רצתה שאימא שלה תספר לה על אבא שלה, ואימא שלה התחמקה מזה. אביה הסתכלה לרוב בתמונות של אבא שלה שהם במעטפה חומה, בלי ידיעת אימא שלה. פעם נכנסה אביה ואימא שלה לחנות וכמו תמיד, אביה הייתה במבוכה, בגלל הערות שאימא שלה הייתה אומרת על דברים שלא מצאו חן בעיניה. פתאום נכנס לחנות אדם שנראה מכובד מאוד והוא דייר חדש בבניין. הוא הביט באימא של אביה ולא באף אחת אחרת. אביה ואימא שלה יצאו מהחנות. אביה שאלה לאחר מכן את אימא שלה אם היא מכירה אותו ו... אדון גנץ נכנס לביתה של אביה, כדי להביא את הכבסים, ואימא של אביה הציעה לו לשבת, לשתות משהו, הם דברו בנחת על כל מיני דברים. מידי יום, אדון גנץ, היה בא לשאול על הכבסים ובאותה הזדמנות היה משוחח עם אימא של אביה. אביה עברה ליד הבית של גברת אברהמסון ושמעה צלילי פסנתר, כמו בפעם הראשונה. היא צלצלה בפעמון, כי היא רצתה להיכנס ואז נפתחה הדלת ואביה אמרה למיה אברהמסון שהיא רוצה להיכנס. מיה אמרה לאביה שתתלבש חגיגי כמו הבנות שבביתה. אביה הלכה לאימא שלה ואמרה לה את זה, אימא שלה אמרה לה שזה בגד נקי. אביה חזרה וצלצלה בפעמון ומיה לא הסכימה להכניס אותה בלי שתלבש בגדים חגיגיים. היא דפקה שוב בפעמון וזה חזר על עצמו כמה וכמה פעמים. מיה יצאה עם דלי מים ושפכה על אביה, והילדות האחרות זרקו עפר של העציצים שהיו שם. אביה כעסה מאוד, היא הרימה אבן וזרקה אותה. הילדות הקטנות צעקו שיש דם בעיניה של מיה ואז אביה ברחה בריצה והיא התחבאה בשיח קוצני. כל השכנים כעסו על אביה. השעה היתה מאוחרת ואימא של אביה יצאה לחפש אותה. היא צעקה ברחובות: אביה, אביה והשכנים השתיקו אותה. אדון גנץ, הצטרף לאימא של אביה והתחיל לחפש איתה את אביה. אימא של אביה ביקשה מאדון גנץ, לשוב לביתו והוא הלך. אביה יצאה מהשיחים ואימא שלה ראתה אותה וסטרה לה. הם הלכו לביתם ואביה הלכה לישון בצורה לא נוחה, שהיא מבקשת מאבא שלה שיעשה שמיה תבריא. אביה החליטה ללכת לבית-החולים ולבקר את מיה. היא נכנסה לחדר של מיה ומיה זיהתה לפי השיער. היא הפנתה את ראשה לצד. אביה, ניצלה את זה שעיניה של מיה מכוסות בתחבושת והתחילה לבכות. מיה שמה לב לכך ובקשה ממנה להפסיק. אט, אט הם התחילו לפתח שיחה, הם יצרו קשר ואביה היתה הולכת לבקר את מיה בכל יום, במלוא המרץ. התקרב יום ההולדת של אביה ואימא שלה תכננה לחגוג לה אותו ושהוא יהיה הכי טוב שהיה בעיר. אימא של אביה, הזמינה את כל הילדים שבשכונה למסיבה של אביה וכולם אמרו שהם יבואו. הגיע יום ההולדת, השעה חמש ואף אחד לא הגיע. אימא של אביה החליטה להוריד את השולחן לחצר ושכולם יראו ויבואו. אדון גנץ בא לחצר וחגג איתם את יום ההולדת. האושר נמוג מהר מאוד. גברת אברהמסון, באה לבית של אביה והזהירה את אביה, לא לבקר את הבת שלה. מיה השתחררה מבית חולים והתחבושות הוסרו מעיניה. גברת אברהמסון החליטה לעשות למיה מסיבה על כך. היא הזמינה את כל השכנים למסיבה, חוץ מאביה ואימא שלה. באותו ערב של המסיבה, הלכו אביה ואימא שלה לראות סרט ואחר כך טיילו. כשהם חזרו, המסיבה היתה בעיצומה. היה שיר שמתאים לריקוד וואלס ואימא של אביה, סיפרה לה על אבא שלה, איך הוא היה רוקד וואלס. עם המנגינה, החלה אימא של אביה לרקוד ויחד איתה לקחהאת אביה ורקדה איתה. משפחת גנץ, עוברת דירה ולפני שעזבו, אדון גנץ בא להיפרד מאימא של אביה. אימא של אביה, החליטה לא לשלוח את אביה למוסד ושתלך לבית ספר שקרוב לבית. אימא של אביה נהיתה חולה ולקחו אותה לבית החולים. אביה היתה מאוד עצובה ודודתה היתה אמורה לבוא ולהשגיח עליה בלילה. מיה באה לבית של אביה ודיברה איתה, לעומת זאת אביה, לא הקשיבה למילה והיא ביקשה ממיה ללכת, כי היא רוצה להיות לבד. דודתה של אביה הגיע והיא אמרה לאביה, שהיא תחזור למוסד. היא חזרה למוסד ובאותה שנה אימא של אביה, לא באה לבקר, אפילו פעם אחת.