שמירת הברית
דיני הוצאת
זרע לבטלה
1.
אסור להשחית את זרע האדם, ולהוציאו בכל אופן שהוא.
2. כמו כן אסור לגרום ליציאת זרע, גם אם אין כוונתו לכך, כפי שיבואר בסעיפים הבאים.
3. אסור לאדם להעסיק את
עצמו בהרהורי עברה, וכן להביא את עצמו למצב של הרהורים כאלה. ושני איסורים יש בדבר הן מצד עצם ההרהור והן מצד היותו גורם להוצאת שכבת זרע לבטלה. לפיכך, אם עולה במחשבתו באופן לא רצוני
הרהור כזה, חייב להסירו ממחשבתו ולא לעסוק בו.
4. אסור לראות אישה (מלבד אשתו בזמן שהיא טהורה) שאיננה לבושה באופן צנוע, או בתמונות לא צנועות, המביאות
לידי הרהור, כגון בטלויזיה או בעיתון. אשה הלבושה באופן צנוע, מותר לראותה שלא למטרת הנאה. ומותר וראוי להביט בפני אשה פנויה כדי לבדוק אם מוצאת חן בענינו, על מנת לשאת אותה.
5. קריאת ספרים, או עיתונים, שעלולים להביא לידי הרהור עבירה או שמיעת שירים כאלו, אסורה. כמו כן אסורה מכירה והפצה של חומר כזה.
6. אסור לאדם לגרום להתקשות או התחממות אבר המילה, שמא תצא שכבת זרע לבטלה. לפיכך, אין ללבוש בגדים צרים מדאי, שגורמים לחיכוך תמידי.
7. אין לשכב על הגב או על הבטן אלא על הצד, משום ששכיבה על הגב או על הבטן עלולה לגרום להתקשות אבר המילה. אך מותר לשכב על הגב או על הבטן כשמטה את גופו הצידה.
8. אסור לנגוע בידו באבר המילה שלא לצורך, משום שגורם להרהור עבירה ולחימום. כשעושה צרכיו מותר לאחוז מן "העטרה" – שורת הבשר המקיפה את האבר, ולמטה אם יש צורך בכך. כמו כן כשמתרחץ יכול לרחוץ אותו מקום אם אינו מתעכב בכך, ומותר להתנגב במגבת עבה כגון זו המצויה בשימוש לניגוב אחרי המקלחת, אם אינו מתחכך עד כדי חימום אותו המקום.
9. הוצאת זרע לבטלה היא חטאם של ער ואונן והיא גם על פי מסורת חז"ל מחטאי דור המבול. ההגדרה הפורמלית המדויקת של האיסור שנויה במחלוקת, יש מן הראשונים שדעתם שהוא
איסור דאורייתא משום 'לא תנאף' כדרשת חז"ל "אלו המנאפים ביד", ויש שכללו איסור זה במצות עשה של פריה ורביה, שממנה נובע גם איסור להשחית זרע מקור אחר לאיסור זה הוא הפסוק 'ונשמרת מכל דבר רע' ויש מהראשונים שדעתם שהוא איסור מדרבנן.
10. לכל הדעות זהו איסור חמור, ועל כך נאמרו ביטויים חריפים בגמרא ובפוסקים : "כאילו מביא מבול לעולם", "כאילו שופך דמים", "כאילו הורג נפש",ולשון השולחן ערוך "ועוון זה חמור מכל העבירות שבתורה".
11. יש להדגיש, שהאיסור הוא על הוצאת זרע לבטלה, ולא על יציאת זרע לבטלה, כלומר, מה שאינו נגרם ממעשה או מחשבה של האדם הרי זה אונס.
12. כתוב בתורה "כי תצא מחנה על אויבך ונשמרת מכל דבר רע. כי יהיה בך איש אשר לא טהור, מקרה לילה, ויצא אל מחוץ למחנך" ופירושו חז"ל ש"ונשמרת" מתיחס לפסוק הבא, כלומר "שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידיד טומאה בלילה". לדעת רוב הראשונים אין זו אסמכתא בלבד, אלא איסור דאורייתא ממש. וברמב"ם משמע שאין על זה לאו מיוחד בתורה ואף על פי כן נראה שדעתו שהדבר אסור מן התורה, ויתכן שזה כלול ב"והלכת בדרכיו" ככל עניני המדות לדעתו.
13. מלשון הגמרא במסכת עבודה זרה משמע שאיסור ההרהור נובע מחשש להשחתת זרע, וכך נוטה דעת הרב פרנק זצ"ל אבל פוסקים אחרים הוכיחו שישנו איסור עצמי בהרהור. כך מוכח מדברי חז"ל על הפסוק "לא תתורו אחרי לבבכם" זה הרהור עבירה. לפיכך הרהור בכל אשה הוא איסור גמור גם אם לא יביא להשחתת זרע.
14. לשון הרמב"ם "אסור לאדם שיביא עצמו לידי הרהור, אלא אם יבוא לו הרהור יסיע לבו מדברי הבאי והשחתה לדבר תורה". משמעות לשונו שאין לומר שהאיסור הוא להרהר, שהוא דבר שלא תמיד תלוי ברצון האדם, אלא האיסור הוא להביא את עצמו לידי כך, או להמשיך בהרהור שבא לו. ולשון המאירי "ונשמרת מכל דבר רע, ההוא כשהוא עצמו מכין מחשבותיו לכך או שירגיל עצמו בדברים המביאים לידי כך וגם כן מובא בספר 'עזר הקדש' כשמסיח דעתו מן ההרהור כפי יכולתו אין בו איסור.
15. בגמרא מסכת נדה יד. מובא "רבי יהושוע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד" כלומר - מגנה ומקלל מי ששוכב פרקדן.כתב רבנו חננאל שהן על הגב והן על הבטן אסור דעת הרמב"ם ששכיבה על הגב עלולה לגרום להתקשות ופירוש זה מהגמרא מתאים לידוע ברפואה המודרנית וכן מסתבר שתנוחות אלו גורמים לחימום.
16. מובא עוד במסכת נידה "כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם" כי הוצאת שכבת זרע לבטלה היא אחת העבירות שעשו דור המבול.
סקירות נוספות אודות שמירת הברית