חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>ספרים>והיה העקוב למישור ביקורת

והיה העקוב למישור

ביקורת ספר   מאת:evic     מחבר : שמואל יוסף עגנון
ª
 
והיה העקוב למישור-
עלילת הסיפור מתרחשת בגליציה של אמצע המאה התשע עשרה- בעיירת מוצאו של עגנון, בוצ'אץ'. הסיפור מגולל את פרשת חייהם של מנשה חיים וקריינדל טשארני- זוג חשוך ילדים שבבעלותם חנות קטנה שהיא כל עולמם. לאחר שירדו מנכסיהם נוטל מנשה חיים כתב המלצה מן הרב המקומי, נפרד מאשתו האהובה ויצא מעירו כדי לקבץ כסף בעיירות גליציה. במהלך המסע- לאחר שכבר הוטב מצבו- מתפתה מנשה חיים למכור את כתב ההמלצה לקבצן אחד, ואחר כך יוצא לחגוג ביריד שבלשקוביץ ומאבד שם את כל כספו. כעבור זמן מה נמצא הקבץ מת כשכתב ההמלצה על גופו, ולבוצ'אץ' מגיעה הידיעה על מותו, כביכול, של מנשה חיים עצמו. קרינדל טשארני מותרת מעגינותה ונשאת לאחר, ולראשונה בחייה זוכה אף בבן. כששב גיבור הסיפור סוף סוף לעירו, עני וחסר כל, לא נותר לו אלא לגלות כי כבר איחר את השעה: אשתו היא אשת איש, ובליל בואו מתכנסים כל אנשי העיר לחגיגת ברית המילה של הבן שנולד לה מנישואיה השניים. בו במקום מחליט מנשה חיים לעזוב את העיר, נודד בעיירות ובכפרים, עד שהוא נסוג מן העולם, ומתמקם באחד מבתי הקברות. ושם, לתדהמתו, מוצא מנשה חיים  מצבה הנושאת את שמו- וכביכול את תאריך פטירתו- זו המצבה שהציבה קריינדל טשארני בזמנו על קברו של הקבצן, שחשבה אותו לבעלה. וזו עתידה להיות גם המצבה שתוצב בבוא היום על ידי שומר בית הקברות, שידע את פרטי המעשה, על קברו של זה שראוי לה.
הסיפור, השזור מובאות ומימרות מדברי חז"ל וממקורות יהודיים שונים, הנו עיבוד לסיפור חסידי-יהודי שהיה מוכר בכמה גרסאות- "עלילת היורד". על יסוד הסיפור החסידי העמיד עגנון נובלה של ממש, ובה הציג באמצעות עלילה דרמטית בנויה היטב ומתוך עומק פסיכולוגי את גורלו של גיבור יחיד, אשל בשל עירוב של נסיבות חיצוניות וחולשות אנוש התדרדר מדחי אל דחי.
החריגה מן הסכימה העלילתית המוצעת בסיפור החסידי לגרסאותיו ניכרת לעין בעיקר במהלך האירועים המתרחשים לאחר שובו של הגיבור לעירו: בעוד בסיפור המקורי מזהה האשה את בעלה ומתעלפת או אף מתה- ובכך מסתיים הסיפור- בעיבודו של עגנון לעומת זאת מחליט מנשה חיים לעזוב את המקום מבלי להזדהות כדי שלא להפריע למהלך חייה של אשתו, שכן אילו נהג על פי ההלכה היה עליו לגלות ברבים שקריינדל טשארני היא אשת איש ובתוקף זה אסורה לאחר, וכי בנה התינוק נחשב לממזר. זוהי אפוא הכרעה אישית של מי שמכיר בחטא כלפי אשתו, ושאהבתו אליה עדיפה בעיניו גם מחובת הנאמנות כלפי ההלכה. מכוחה של הכרעה זו מגיע מנשה חיים- דווקא בנקודת השפל של חייו- להטהרות ולשלמות פנימית, ועקב כך והיה העקוב למישור.
משמע שעגנון אינו עוד מחבר של סיפורי יראים, אלא עושה שימוש בחומרים השאולים מן המסורת היהודית ומן ההוי המסורתי כדי לעצב סיפור אומנותי בעל הלך רוח מודרני, המגולל את דרך הייסורים של האדם בתוך עולם נטול חסד, ואשר ברגע של אמת נוקט מהלך המוכתב לא על ידי האמונה הדתית- אלא דווקא על ידי צו המצפון והרגש.
פורסם ב-: 20 ינואר, 2009   
דרגו את הביקורת : 1 2 3 4 5
תגים:
תרגם שלח קישור הדפס
X

.