קצת על עשרת הדברות ולוחות הברית:
עשרת הדברות הן עשרת החוקים הראשונים שקיבל עם ישראל מה'. בזמן שעם ישראל הגיע להר סיני נשמעו קולות שופר, רעמים וברקים וערפל בפסגת ההר. משה, מנהיג עם ישראל נבחר לעלות להר בו הוא שהה 40 יום ו-40 לילה, בלי לאכול ולשתות, שם נכתבו עשרת הדיברות על ידי אצבע ה' על לוחות אבן. כשירד משה מהר סיני גילה שעמו איבד את האמונה ובנה לעצמו אל בצורת עגל מזהב. משה כעס, שבר את הלוחות מזעם, ועלה בחזרה להר סיני לקבלת לוחות חדשים.
מאז, הלוחות השניים ושברי הלוחות הראשונים, מושמים בארון הקודש המצופה זהב, שנמצא בקודש הקודשים של אוהל מועד, שכן בית המקדש עוד לא נבנה. לאחר מספר דורות בתקופת דוד הצליחו להציל את לוחות הברית מידי הפלשתים שחטפו אותם ונשמרו באוהל, ולאחר מכן הועברו לבית המקדש שבנה שמואל. בחורבן בית ראשון נהרסו לוחות הברית, ולכן בתקופת בית שני קודש הקודשים, היה ריק.
הדיברות:
ב אָנֹכִי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.
ג לֹא יִהְיֶה-לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל-פָּנַי, <ג> לֹא תַעֲשֶׂה-לְךָ פֶסֶל וְכָל-תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ <ד> לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם--כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי; <ה> וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. {ס}
ד <ו> לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. {פ}
ה <ז> זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, <ח> שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָל-מְלַאכְתֶּךָ, <ט> וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, <י> כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ. {ס}
ו <יא> כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס}
ז <יב> לֹא, תִּרְצָח. {ס}
ח לֹא, תִּנְאָף. {ס}
ט לֹא, תִּגְנֹב. {ס}
י לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ, עֵד שָׁקֶר. {ס}
יא <יג> לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; {ס} לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {פ}
פירוש הדברות:
א. אני האל היחיד שלכם, שהוציא את ישראל ממצרים.
ב. לא יהיה לכם אלוהים אחרים חוץ ממני, לא תעשו לכם אל ולא תתפללו אליהם, תעבדו רק אותי.
ג. אל תגידו את שמי לשווא אלא רק לסיבות קדושות ותמימות.
ד. תשמרו את קודש יום השבת: שישה ימים תעבדו וביום השביעי מלאכה לא תעשו כי בראתי את השמיים והארץ בשישה ימים, וביום השביעי נחתי.
ה. כבדו את הוריכם כדי שחייכם וחיי בניכם יהיו ארוכים.
ו. אל תרצחו.
ז. אל תנאף (אל תבגוד באשתך/בעלך).
ח. אל תגנוב.
ט. אל תשקר, אל תיתן עדות שיקרית.
י. אל תחמוד (תקנא, תרצה) את רכוש חברך: לא את אשתו, עבדיו, בהמותיו וכל אשר לו.