המחזה כתוב לשלושה שחקנים ושתי שחקניות. שחקן אחד משחק את נתן, שאר השחקנים משחקים כל אחד בין 15 ל-20 תפקידים.
ברור, שהבמה אינה ריאליסטית, אלא אפית. פריטים בודדים מספיקים כדי לאפיין מקום. הדמות הראשית היא נתן אברומוביץ', יהודי קנידי, עם אמא יהודיה, והוא מתרחש סביב ליל הסדר במחצית השניה של שנות התשעים, אחרי הטבח במערת המכפלה, שהוא גם הנושא העיקרי של המחזה, וההתמודדות של נתן, יהודי בלי קשר לישראל, עם הטירוף של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
במחזה מצוטטים הפרוטוקולים של ועדת החקירה על הטבח. הסצנות נקראות "שופטים א", "שופטים ב" וכו'. הסצנות האחרות נקראות פרנויה, היי אמא, בית פלסטין, נתן בעבודה, הספרייה, ארון הספרים הישראלי, הקבלה מוסרית, עינוי, בוקר, ליל הסדר.
נתן חוקר במחזה את הטבח, הוא מנסה לברר אצל הפלסטינים, אצל הישראלים, ודרך המחקר הוא גם חופר בזהותו היהודית. הסצנות אינן ראליסטיות, חלקן סיוטים של ממש. הסגנון הוא מחזה חלום, כמו אצל סטרינדברג. ב"ליל הסדר", הסצנה הלפני אחרונה, מדקלם ברוך גולדשטיין, בן ה-13, בבר המצווה שלו בארה"ב, שיר שלו עצמו, תחת הכותרת "מחאה נגד המלחמה": " מלחמה היא דבר מאיים ומפחיד \ עם רצח, \ הרג, \ ..... \ הייתען \ שנגיע \ למצב כזה \ שכל בני האדם יחיו בשלום \ ...."
בסצנה האחרונה "שופטים ה", מופיע נתן בפני הוועדה, ומזהיר אותה מפני מה שעלול לקרות למדינת ישראל, אבל השופטים דוחים את אזהרותיו ואומרים לו, שהוא לא חי כאן, ולכן הוא לא יודע על מה מדובר.
יצא במסגרת אנתולוגיה של מחזות קנדיים בעריכת שמעון לוי