THE STRANGER

מאת: evennegef

מחבר : ALBERT CAMUS

Summary rating: 1 stars (1 דירוגים)
ביקורים : 883
מילים:600
תגובות : 0

תקציר זה תורגם מ- THE STRANGER

הזר-מאת אלברט קאמי./תקציר ע"י דוד רם.
אלברט קאמי,חי,נושם,ומבריק.
רבים בימינו מתיחסים אל אלברט קאמי,כ-פאסה,

מי שעבר זמנו.אני בהחלט חולק על עמדה זו.אני
משוכנע כי גישה מעין זו במישגה יסודה.
אלברט קאמי,ככל גדולי הפילוסופים וטובי הסופרים, הינו וגם ישאר,הוגה דעות,לתמיד.
בחרתי את יצירתו -הזר- מתוך כוונה מפורשת,
משום שיצירה יוצאת דופן זו,נפלאה,לדעתי,אולי יחידה במינה,מעצבת ומיצגת את לב-ליבה,את עיקר תפיסתו של קאמי כאקזיסטנציאליסט,
והגישה שלו למושג האבסורד.באחת הגירסאות
של הסיפור בשפה האנגלית,מצאתי את הכותרת:
The Outsider-משמע: -החריג- לספר זה עצמו.
מרסו,ה"גיבור" הבלתי מובן,בלתי נתפש,
בהתנהגותו המוזרה ביותר,באדישותו הקיצונית
כלפי אימו,נערתו,קלות-דעתו בהתחברו ותמיכתו
בשכנו הסרסור לדבר עבירה,כשהוא יורה למוות
באדם לא מוכר כלל,כשהוא מוסיף כדור רביעי
אל הגוויה המוטלת כבר על הארץ,הוא בלי כל
ספק אדם חריג.ואולם,המושג ההולם,התואם יותר את תפיסתו של אלברט קאמי הוא -הזר-,שהוא
אף תואם את הכותר הצרפתי המקורי :
-L'etranger - ובאנגלית : -Stranger-
המשמעות מאוד ברורה.האדם,נאמר האנושות,
הוא/היא-זר,זר לחלוטין ביקום.לא רק בשל יכולתו הלא רגילה,הלא מצויה בטבע,דוגמת יכולת הדיבור,או מיומנותו ליצור,להמציא ולשנות עד
להפתיע את פני העולם/היקום,לאו דווקא לטובה
ואולי למימדי אסון,אלא במאבקו הבלתי פוסק
והבלתי נלאה,למרות- ה א ב ס ו ר ד- שבעצם
קיומו.
מהו האבסורד הזה ?
החל מהאדם-הנבון,(Homo Sapiens)ועד
לימינו אלה האדם אמור להיות,להתנהל,לפעול
בתבונה.היקום חסר כל תבונה.ומכאן ועד עולם
הניגוד,ההתנקשות הבלתי נמנעת והבלתי פוסקת בין האדם ליקום.היקום אינו מודאג ואינו חרד
משום דבר.האדם הוא ער לכל דבר מודאג וחרד
מכל דבר.על כן הוא חי את כל חייו במצב של
אבסורד.זהו המסר העיקרי של -הזר-.ומנקודת
הבט זו,מהשקפת יסוד זו יכתוב אלברט קאמי
את מרבית יצירתו,יהגה את תשתית הפילוסופיה
שלו.כך במיתוס של סיזיפוס,האדם המורד וכן הלאה.
מרסו,גיבורו של סיפור אבסורדי,שב וחוזר על תשובתו המוזרה,לפחות בעינינו,לשאלת נערתו:
-"האם אתה אוהב אותי ?" הוא אומר:-"אני חושב שלא.אבל אין לזה שום משמעות."
במשפט הרצח שלו הוא נשאל על ידי אב-בית הדין:-"מדוע הרגת את האדם ?" הוא עונה-"אולי בגלל השמש."
וכך,אם לחיים אין כל משמעות,גם למוות אין כל משמעות.לגבי מרסו,העובדות,הדברים שקורים בחייו, באים,תמיד לפני המשמעות.זהו יסוד-מוסד של האקזיסטנציאליסם.