מאת : טלי בשוראי יצקוביץ
ספורו של
אנטון הפצפון שרוצה לשחק עם הבנות, אבל לא מצליח לגרום
להן להתעניין בו. מצב כל
כך טריוויאלי הופך ללב הסיפר. ניסיונותיו הנואשים של אנטון המקסים לשבות את לב הבנות האדישות
רק גורמים להן לאדישות. אנטון זקוק למעט תשומת לב ומנסה רפרטואר שלם של יכולות: הוא יכול לקפוץ גבוה, לגלוש עם עניים עצומות,הוא בונה את הבית הכי גדול בעולם, אך הבנות לא מתעניינות. הגלגל מתהפך כשאנטו בוכה, ומביע רגשות , הוא מתוסכל. הבנות מתגמלות אותו בעוגיות ומזמינות אותו להצטרף למשחקן בארגז החול. אנטון הצליח להשיג את מטרתו רק אחרי שעורר חמלה ואמפטיה בקרב הבנות, הן חשו לעודד אותו וכדי לתת לו ה רגשה טובה כיבדו אותו בעוגיה.
הסיפור ממעט במילים ושוזר את העלילה בסיוע מחושב של האיורים. הסיפור נראה כל כך תמים אך טומן בחובו את הפילוסופיה של הקיום האנושי. כולנו
רוצים שיתייחסו אלינו, אנו רוצים להרגיש אהובים שייכים, מוערכים, כל גיל והשלב שלו.
ספר פילוסופיה לפעוטות.
כנרת, 59 ₪
...
סקירות נוספות אודות אנטון והבנות