חשבתם פעם מה היה קורה אילו? למשל ,מה היה קורה
אילו רוב תושבי המדינה היו מחליטים לשלשל לקלפיות פתק לבן?בספר"על
הפיקחון "הופכת מחשבה זו לסיוטה של הממשלה הדמוקטית. ממשלה זו מחפשת את הגורמים להצבעה זו ונוקטת באמצעים להענשת עיר הבירה בה נערכה ההצבעה הסוררת.ביד אומן רוקם הסופר הפורטוגלי את העלילה המהווה המשך לספרו" על העיוורון".בספר הקודם שלט הצבע השחור,בספר הנוכחי שולט הצבע הלבן. שחור או לבן?ליקוי מאורות או התפקחות?מחאה מאורגנת או מקריות הזויה?לממשלה יש תאוריה והקונספירציה היא מוצאו האחרון של הפרנואיד.הממשלה הדמוקרטית נוקטת באמצעי מנע בשם הדמוקרטיה וטובת אזרחיה.מהי באמת טובת האזרחים
ומי רשאי להחליט על כך? מי העיוור האמיתי בסיפור הזה ומי רואה את הדברים לאשורם?מי הטוב ומי הרע? הספר מעורר מחשבות לגבי מקומו של
האזרח במדינה הדמוקרטית ובנוגע להתנהלותה של המדינה מול מצבים ,שאין לחזותם מראש.הקורא ודאי ישאל את עצמו שאלות נוספות העולות וצצות מתוך
המציאות המטרידה ,אותה הוא חווה.דומה ששאלת מיליון הדולר נוגעת לכוחו האמיתי של האזרח לשלוט על חייו . האם מה שרואים מפה
רואים גם משם? מה אנו באמת רואים ,או שמא אנו מעדיפים שלא לראות את המציאות ולהתעלם ממשוכות אפשריות.אין ספק שהשאלות שמעלה הספר הן מטרידות ואף עוכרות שלווה."על הפיקחון" הוא מסוג הספרים,שנשארים בתודעה ומלווים את הקורא זמן רב אחרי שהניח את הספר על מדף הספרים.
סקירות נוספות אודות "על הפיקחון"