ז''אק
אוסטרליץ בן השלש וחצי נשלח ברכבת מפראג ללונדון בחברת קבוצה של ילדים ב1941, עם הכיבוש הנאצי של פראג. אביו כבר עזב לפאריס
כמה ימים קודם לכן ואמו נשארה בפראג. שני ההורים נספו בשואה. הילד גדל בווילס, בריטניה בביתו של כומר ואשתו, ולא ידע על מוצאו עד שהיה בבית הספר התיכון שם נמסר לו ששמו הרשמי אינו השם שבו הוא קרוי. שנים של נסיעות וחיפושים העלו אותו על הסיפור של הוריו, בעיקר של אמו. המספר עלום השם מתאר את הסיפור כפי שאוסטרליץ מגלה אותו טפח אחרי טפח בפגישותיו עמו, משולב בהרצאות על ההיסטוריה של הארכיטקטורה, פילוסופיה וקורות חייו של
אוסטרליץ, יחסיו הרעועים עם הסובב אותו ומכלול של בעיות ואשפוזים על רקע פסיכיאטרי.
הסיפור, כמו "המהגרים" של אותו סופר, משולב בתמונות שלא ברור אם הן אמיתיות או רק במקרה מתאימות למסופר, אבל בהחלט תורמות לאווירה המיוחדת של הספר, שהוא סיפור על קורות משפחה אחת שהלכה לאיבוד בשואה, מלווה בצילומים מתוך אלבום התמונות שלה.