הסיפור הקצר מדירה לדירה עוסק באדם חולה, רווק, ללא ילדים שעובר מבית לבית כדי למצוא את המנוחה, לישון ולחיות בעולמו המסוגר וכך בעצם הוא חושב שהוא יחלים ממחלתו אך בדיוק ההפך הוא הנכון.
בתחילה המספר מתגורר בירושלים השקטה והקרה, הוא מתואר כאיש חולה מאוד שהרופא מבקר אותו לעיתים קרובות, נותן לו תרופות שונות אך כלום לא עוזר והוא נותר חולה ועייף ולכן הרופא וחבריו מייעצים לו לעבור לת"א, אולי שם הוא יבריא, אולי הים של ת"א יעזור לו.
הוא עובר לת"א הרועשת והתוססת, הוא שוכר חדר בדירה שבה חיים זוג הורים וילד ומהרגע שהוא מגיע לדירה הוא מתלונן ולא מוצא מנוחה. הוא טוען שהוא לא יכול לישון או לנוח בגלל הרעש של העיר, האוטובוסים, מוכרי הגלידה והגזוז, השמש מחממת לו את החדר וגם ביום הוא לא יכול לישון והדבר הכי גרוע בעיניו הוא התינוק של בעלי הבית שכל הזמן רוצה שהוא ירים אותו. הוא הולך לים וגם שם הוא לא מרוצה.
לכן בעצת חבריו הוא מחפש דירה אחרת והוא מוצא דירה שקטה מחוץ לעיר שבעלי הבית הם אנשים מבוגרים שחיים לבד ללא ילדים. הוא מוקסם מהמקום, מהשקט, מהגבעות, מהגינות, המקום נראה בעיניו כגן עדן בו סוףסוף הוא ימצא מנוחה.
הוא מחליט לעבור לבית החדש, משלם מקדמה ומודיע לבעלי הבית הקודמים שהוא עוזב. אך ברגע שהוא מגיע לביתו החדש הוא מתגעגע לתינוק, מחליט לחזור לדירתו הקודמת וכאן הוא בעצם בוחר במקום שבו יש חיים ולא במקום המת.