להתחיל את החיים עם חשיש בגיל שתים עשרה, הרואין בגיל שלוש עשרה,זנות בגיל ארבע עשרה..
סיפורה האישי והנוגע ללב של
כריסטיאנה
הוא סיפור מדהים שללא ספק מותיר אותך עצוב גם אחרי... בפשטות ובתמימות שכרסיטאנה מספרת את
סיפורה על ההתעללות שעברה ואיך התדרדרה לסמים בגיל כה צעיר שרוב הילדים בגילה מתעסקים במראה חיצוני, חברים, חבר כרסיטאנה מספרת על התעללות נפשית שעברה, מוות של חבריה, קיום יחסי מין (גם תחת השפעת סמים)בגילוי לב חושפני, בדייקנות מפתיעה של זיכרון היורד לפרטים, בפשטות נוקבת עד כדי אכזריות, ובבהירות אינטליגנטית להפליא, מתארת
כריסטיאנה את כל מה שעבר עליה ב``שנות הסמים`` שלה, עד אשר עלה בידה - שלא כמו רוב חבריה וחברותיה - להיגמל מן השיעבוד לסם.
מעבר לכל המזוויע והמעורר חלחלה שבחיי המכורים להרואין, מצליחה כריסטיאנה לעורר בקורא תחושת אהדה בלתי רגילה - אהדה אל הילדה - הנערה, שהתערערות חיי המשפחה ולחץ החברה והעיר המודרנית סוגרים עליה מכל צד ודוחפים אותה באורח כמעט בלתי נמנע אל זרועות ה``חבורה`` הנרקומנית. זהו מסמך מרתק ומזעזע כאחד, שזעקת הקריאה לעזרה הבוקעת ממנו מעורבת בצעקה מאשימה כלפי החברה שאנו חיים בה. הספר ``אני, כריסטיאנה פ.``, שיצא בהוצאת העיתון ``שטרן``, חולל סנסאציה אדירה והפך לרב מכר חסר תקדים, שנדפס במליוני עותקים וכבש את אירופה בסערה. הספר תורגם היום לכתריסר שפות, והכה בתדהמה את הקוראים בכל הארצות שבהן הופיע