הגעתי אל יום הולדתי ה 29 עם תחושה של מועקה.תיעוב עמוק אל העולם ובייחוד תיעבתי את עצם קיומי.היתה לי כמיהה לאבדון הרבה יותר
מרצון אינסטנקטיבי לחיות.
"אני לא מסוגל לחיות יותר עם עצמי,היתה מחשבה שחזרה אליי שוב ושוב,הבנתי שמחשבה זו מוזרה."האם אני אחד או שניים?" אם אני לא יכול יותר לחיות עם עצמי חייבים להיות שניים ממני"אני"-וה"עצמי" ואולי רק אחד מהם
אמיתי! ואז הרגשתי נשאב אל תוך הריק ומאז אינני זוכר דבר.
התעוררתי לציוץ הציפורים ואז ראיתי אור בדמות יהלום יקר ופתאום הבנתי שמעולם לא ראיתי עד לאותו הרגע את החדר בו אני נמצא.האור היה חדש לי.ידעצי שחוויתי דבר גדול ומשמעותי.מאז הרגשתי שלוות נפש,אך לא ידעתי להסביר מהו אותו הדבר
הנפלא שקרה לי.ואז הבנתי שקרה לי אותו הדבר הנפלא שכולם מחפשים,את אותו הדבר שלכלנו יש כבר בתוך עצמנו,רק שהמוח שלנו מרעיש מדי ולכן אנו לא
מסוגלים להרגיש זאת.
הספר הזה מייצג את תמצית עבודתי במשך 10 שנים האחרונות,הוא מדבר על המסע הפנימי לשינוי,על אותם אנשים המגיעים לנקודה בה הם מסוגלים להשתחרר מדפוסי חשיבה של הכלל החרוטים בנו והאחראים לכך שהאדם משועבד לסיבלו.
את הספר כתבתי למען כל אותם אנשים שרוצים בשינוי פנימי,הוא מוביל אותם להארה:"אלו שלא מצאו שלווה עמוקה ושמחה הקורנת מההוויה שלהם,הינם כקבצנים חסרי כל."והפרוש הפשוט של ההארה הוא מצב טבעי של תחושת אחדות עם הקיום.חיבור זה הוא המהות שלנו ויחד עם זאת הוא גדול מאתנו.
ההוויה (Being),היא החיים הנצחיים והנוכחים תמיד.
בספרי אני דן על האלוהים ומושגים חשובים אחרים.בסופו של דבר,אני מגיע להבנה חשובה זו:
כאשר תכנעו לכל מה שיש ותהפכו נוכחים לחלוטין,לעבר לא יהיה עו כוח לא תזדקקו לו.הנוכחות היא החשובה . הרגע הזה הוא המפתח!