דניאל לא אחד מהמקובלים בכיתה.
אין לו חברים,והוא אוהב להישאר בבית ולקרוא ספרים.
טוב לו עם זה מאוד.
אבל ההורים
שלו מבואסים מזה לגמרי.
הם תמי מוקפים בחברים,והם לוקחים דוגמה מאחיו איתמר,שהוא מקובל ואהוב.
אמא שלו ממש מלחיצה אותו לפעמים,ואפילו
קנתה לו בגדים כדי שהוא יראה אחרת,מקובל יותר.
אמא שלו אפילו קנתה לו בגדים...
ואז היה הקטע הזה עם נופר,וכל הבלגאן הגדול התחיל.
הוא הסתחרר,וניסה לזרום איתה,אבל לא הצליח לפענח את השפה שלה.
הוא לא הבין מה הולך,לא מעל פני השטח ולא מתחת.
בעצם,הוא היה לא הוא,וזה היה מה-זה לא מוצלח.
הרי תמיד הוא אמר שהכי חשוב זה שאתה צריך להיות שלם עם עצמך,ופתאום...