הסיפור הקצר הינו תת ז''אנר של הסיפורת,מקובל לראותו כיצירה עלילתית ובה דמות מרכזית או מספר דמויות המופיעות על פני יצירה לא ארוכה.
קיצור הטקסט מחייב את הסופר לכתוב באופן תמציתי וממוקד, הצמצום בפרטים מוביל למתח.
לסיפור הקצר מאפיינים מספר:
1. הסיפור הקצר הוא סיפור בעל היקף מצומצם. אין מקום לתיאורים מפורטים ונרחבים בהם מתוארים עלילות ודמויות במסגרת זמן ממושכת. הסיפור הקצר בדרך כלל יתרכז במרכיב אחד אם זה דמות,עלילה או מוטיב. התפתחות העלילה היא חד גוונית ואין סטיות לעלילות משנה.
2. עקב הצמצום ברוב המקרים יופיע המספר כדמות המסתכלת מהצד ונמנעת להרחיב ולפרש את האירועים בסיפור.
3. פרק הזמן בסיפור הוא מאוד קצר - הסופר יתאר בסיפור שעות ספורות או ימים משמעותיים וידלג על תקופות פחות חשובות להבנת היצירה.
4. מספר הדמויות יהיה מצומצם, בדרך כלל דמות ראשית אחת.
5. תיאורי טבע כמעט אינם מופיעים בסיפור הקצר, אלא אם כן הם בעלי חשיבות להבנת האווירה או הדמויות בסיפור.
6. הניסוח בסיפור הקצר הוא תמציתי ומרוכז. הלשון חיסכונית ומרומזת ולכן יהיה שימוש רב בסמלים ובמוטיבים.
7. הסיפור הקצר על פי רוב בנוי במתכונת של הפרמידה של פרטאז''. מאפייני הפרמידה של פרטאז'':
*אקספוזיציה- היצג, הפתיחה, של הסיפור בו ניתן לקוראים מידע אודות מקום ההתרחשות בסיפור, זמן ההתרחשות, הדמויות והרקע לבעיה המרכזית.
*סיבוך- בעיה המובילה לקונפליקט אצל הגיבור.
הקונפליקט יכול להיות חיצוני (בין הדמויות) או פנימי (קונפליקט המתרחש בנפשו של הגיבור).
הקונפליקט יוצר מחת בסיפור.
*שיא- הרגע והמקום המותחים ביותר ביצירה .
*נקודת התפנית- השינוי שחל אצל הגיבור או בעלילה.
*התרה- הפתרון לבעיה אצל הגיבור או בעלילה.
*סיום- סיום היצירה יכול להיות פתוח או סגור.
-סיום סגור, הבעיה באה על פתרונה.
-סיום פתוח, אין מענה לבעיה שהוצגה בסיבוך.