הספר מתעד בצורה מלאה ואותנטית את התכתבותם של דב אינדיג הי"ד-תלמיד בישיבת "הסדר" עם טליה-נערה מקיבוץ חילוני.הם התכתבו במשך
שנתיים עד שדב נהרג במלחמת יום-
כיפור ב 73.
זהו אוצר ספרותי מלא עומק ומחשבות,שנתגלה רק כשלושים שנה אחרי המלחמה ההיא.
השיח ההתכתבותי בינינהם מראה ומעלה את עולמם התרבותי העשיר של בן הישיבה ובת הקיבוץ המצליחים לתקשר ביניהם ואף להעלות כמה ניצני אהבה.
בספר זה ניתן לראות בבירור שלמרות השוני וההבדל דווקא רב המחבר על המפריד.
זהו עותק של מסמך אנושי ותרבותי מרתק שאין לו אח ורע בספרות הישראלית-ושנושא איתו תקווה לדיאלוג רציני בין חילונים ודתיים בחברה
שסועה ומלאת פלגים כשלנו.