הספר
" יהדות הלכה למעשה" הוא תוצאה של דחף שבא מקרב שכבות וחוגים רחבים בציבור הישראלי, ששאלו את עצמם: מי אנחנו?
במה מתבטאת יהדותנו? למה הדבר מחייב? מהי ההלכה וכיצד היא מיתרגמת לשפת מעשה?על אילו נדבכים רעיוניים והשקפתיים היא בנויה?
שאלות אלו עולות היום - יותר מתמיד - בכל מיגווניה של החברה הישראלית.
רבים ובמיוחד הצעירים שבינינו, אינם מקבלים עוד כפשוטו את עובדת היותם יהודים. הם רוצים לדעת מהם מקורותיו של העם, שואפים לרדת לעומק שורשיו, וללמוד על מקור חיותם.
בשאלות אלו וברצון עז לדעת נתקלנו במאות מקרים הן בהופעות והרצאות פומביות,הן בתוכניות רדיו וטלוויזיה,הן בחוגי-בית והן בשיחות אישיות.
דומה כי התקופה שבה היהודים התביישו בעובדת היותם יהודים חלפה עברה.
היום מתביישים בבורות,ומכאן גם השאלות המתעוררות בכל פגישה ומפגש: מהי התפילה? למה משמשים התפילין?איזה חשיבות יש לכיפה?מה משמעות ה"קדיש"?מה נאמר ב"כתובה" מתחת לחופה?מדוע אסור להדליק אור בשבת?מה טעם האיסור לנסוע לים בשבת?מדוע נחוג ראש השנה יומיים?
הרצון האדיר להבין ולדעת לבער את הבורות,גיבש את הצורך להגיש לציבור הער, את הספר "יהדות הלכה למעשה" ספר זה עוקב אחרי השעון היומי ואחרי הלוח השנתי של היהודי שומר המצוות.
אחרי השעון:החל מקימה ועד שינה. עבור דרך התפילות,הברכות, חלוף על פני התנהגות יום יום: לבוש, אכילה ושתייה, כשרות, חיי אישותוטהרת המשפחה, מצוות התלויות בארץ, וכלה בימים של קודש" שבתות, מועדים וימי זיכרון.
הספר מגולל את צורת ההתנהגות ומשמעותה בסתם ימים של חולין ובימים של התרוממות ושאר-רוח. באירועים משמחים בחיי אדם: לידה, בר -מצווה, חתונה, ולהבדיל- ברגעי הצער שלו כפטירה ומוות.
כיצד מתנהגים ברגעים אלה? מה עושים? מה פשר המנהגים וכיצד באו
לעולם? מהי תמצית האמונה, שמעשים ומנהגים אלו הם פרייה ומחזקים אותה בו-זמנית?
ספר זה בא למלא משימה חיונית זו של הנחלת ערכי
היהדות הרוחניים-מוסריים בצד מצוות מעשיות הן לדור שגדל על ברכי חוסר ידיעה שכיחה, והן לאנשים שמשנתם בידם אך היא לא תמיד ירדה לעומק השורשים של טעמי המצוות והמנהגים.
ספר זה בא, כאמור אין בה משום אמונה ממש, הרי לפחות יש בה כדי להיות תנאי הכרחי וחיוני להבנת התחייה של עמנו,וסדר קיומו לאורך הדורות.
ספר זה בא כתחליף ל"שולחן ערוך" או לסידור התפילה.הספר נועד להיות שער מוביל ומנחה למקורות היהדות.
מוסד "הרב"- המשיב והפוסק, יתקיים עד סוף כל הדורות, ואין ספר אחד אשר יתיימר לבוא במקומו. אין לפסוק הלכה מתוך הספר. הכתובת היחידה לפסיקת הלכה, היא הרב מורה-הוראה.
כולי תקווה כי בספר יהיה מעין פתח לעולם ההלכה והאמונה - עולם שמוסדותיו העיקריים היו, הווים ויהיו = "השולחן ערוך", ספרי ההלכה והרב הפוסק הלכה לרבים. בספר זה לא השכלנו לפרוש את מלוא היריעה של אורח החיים היהודי.
נושאים רבים ללא הועלו בו, כי ההעדפה להצטמצם באלו אשר ניצבים על סדר יומו של כל אדם.
נסיים באימרת תנא דבי אליהו, אימרה שניצבה לנגד עינינו בחיבורו של ספר זה:
כאשר מגיע יומו של אדם להתייצב בפני בוראו, הוא נשאל, בין היתר: "מה עשית, שלא תשתכח תורה מישראל?"
כולי תפילה כי חיבור ספר יהא משום תשובה צנועה לשאלה נוקבת זו, שכל אדם מישראל חייב להתחבט בה.