דמון של צהריים

דמון של צהריים - אנטומיה של דכאון, יכול בקלות להשתייך לקטגורית ספרות דכאון, מושג שצובר פופולריות בספרות המודרנית. זאת משום שאחוז חולי הדכאון הקליני נמצא בעלייה טראגית בעולם. הספר עוסק בדכאון מכל היבטיו, כאנתולוגיה של מבואות בנושאים שונים, החל מההתמוטטויות שהמחבר מציג באופן אישי, ובזאת חושף את הקורא לעולמו האינטימי, וכלה בנושאים כטיפולים במחלה, חלופות לתרופות ופסיכותרפיה, אוכלוסיות שונות, התאבדות בקרב החולים, היסטוריה, פוליטיקה ואף אבולוציה של דכאון. מלבד לסיפורו הכואב של המחבר, הוא מציג סיפורים שונים של חולים נוספים במחלות נפש. בנספחים ניתן למצוא רשימת תרופות פופולריות לטיפול ואף מפתח אשר מסייע לקוראים לברור את הנושאים המועדפים עליהם. הספר כתוב במיומנות של מחבר שחקר את הנושא לעומק, ומכיל מושגים מתחום המדע - נוירולוגיה, פסיכו-נוירולוגיה, פסיכיאטריה וביולוגיה. אנדרו סולומון הינו סופר ופובליציסט עטור פרסים, ופרסם מאמרים רבים בניו יורקר ובכתבי עת אחרים, לכן מרבה הוא בשימוש בפרוזה איכותית, ציטוטים ופואטיקה משובחת של מיטב המחברים, ואף מפרי עטם של החולים שפגש במהלך המחקר שערך עבור ספרו. המעניין הוא דעתו על על השפעת המצב הסוציו-אקונומי והסיכויים לקבל טיפול במדינות מוכות עוני, כקמבודיה, שם ביקר כדי להבין כיצד מתמודדים עם המחלה בחברות שונות. הספר פילוסופי במידה בלתי מבוטלת, מאחר שמדובר במחלת נפש אשר משפיעה על המוח בחוסר איזון כימי, ועל הרגשות ביצירת קשרים חברתיים ואף בפעולות פשוטות בחיי היום-יום במקרים של דכאון חריף במיוחד. קשה לתאר את הספר כאוטוביוגרפיה, אלא כהרחבת היריעה ליצירה שהיא כמעט ספר לימוד תרבותי ושנון. סולומון מעלה את סוגיית האהבה כגורם משמעותי לריפוי בדכאון. הוא אף פותח את ספרו באמרה כי דכאון הוא הפגם שבאהבה. בכל שיחותיו המתועדות עם חולים, מרפאים בשיטות שונות, החל מפסיכיאטרים ועד מדקרים סיניים וכמרים, הוא ממשיך לעסוק בשאלה - האם אדם ששרוי בדכאון מפסיק להיות אדם? האם הדכאון הוא ששולט בו, ומהי המשמעות האמיתית בלהיות אדם. סולומון מפרק את המחלה לגורמים שונים בצורה מקיפה ומרשימה. הוא אף זכה בפרס יוקרתי בשנת 2001 על יצירתו..